מוצץ

ליאת שלום, בנני בן 4.5 ולפני 3-4 חודשים נגמל ממוצץ. הגמילה הייתה קלה יחסית: מספר ימים קשים ואחריהם כאילו כלום. הגמילה באה ביוזמתינו. הסברנו לו על הנזק לשיניים, על זה שהוא כבר גדול. עשינו מסיבת פרידה מהמוצץ (הוא אפילו קיבל מתנות). ולשאלה: בשבועיים האחרונים הוא מבקש (בעיקר לפני השינה) שנקנה לו מוצץ בטענה שהוא עדיין צריך אותו, שקשה לו (ממש כמעט ובוכה), שרק לכמה ימים וכו.... יש לציין שיש לו אח קטן שעדיין עם מוצץ... תגובתי: אתה כבר גדול ואמרנו למוצץ שלום, מדגישה את היתרון שבלהיות גדול, מסבירה שוב את הנזק לשיניים וכו. הוא לא מרפה (אבל רק לפני השינה או בעת בכי רציני). כיצד את מייעצת להגיב?

שלום רוני, כמו שאת ודאי יודעת, גמילה ב'זבנג' ביוזמת ההורים שונה מהותית מגמילה הדרגתית הנעשית על דעת הילד ובקצב שלו. לכל אחת מהגישות יש יתרונות וחסרונות, אך בכל מקרה אתם כבר מעבר לשיקול הזה, והניתוק נעשה. כרגע, מאחר ועברו מספר חודשים מאז הפרידה מהמוצץ, כבר אין טעם לחזור לאחור, ואולי כדאי להציע חפץ חלופי להרגעה לפני השינה (דובי או בובת פרווה, גיבור-על שיישן לצידו, טייפ קטן עם מוסיקה מרגיעה או כל דבר אחר שיכול להקל על רגעי המשבר). חשוב להכיר בקושי והגעגועים למוצץ, לכבד את המאמצים שלו להתגבר, ולהמשיך לתגמל התנהגויות 'בוגרות'. בהצלחה ליאת