דימוי

שלום, בני בן 4 ו- 8 חודשים ילד מאוד אינטיליגנטי ורגיש. לאביו קרחת והוא השמין ויש לו כרס (אינו נראה ממש שמן, אבל הוא איש די גדול, גבוה ועם כרס). בשבת, הבן פנה אלי ושאל: "אמא, אבא תמיד יהיה שמן? "הוא לא יכול להיות כמו אבא של רוני או כמוך? (רוני הוא חבר טוב מהגן ואביו רזה) אתמול, שלחתי את בני אל המרפסת וביקשתי שיראה אם אבא בא. הוא חזר מהמרפסת ואמר: "לא, לא ראיתי איש שמן עם קרחת". האם זה טבעי שמראהו של אביו מפריע לבני בגיל כזה צעיר? על מה מעידה העובדה שזה מפריע לו? מה עלי לענות לו כשמדבר על זה? אציין כי בעלי איש מאוד נאה בפנים, גבוה , עם קרחת , ולאחרונה השמין ואכן יש לו קרס גדולה, אבל חזותו בהחלט נאה!!!!

שלום רב, ילדים בגיל הגן, במיוחד סביב גיל חמש-שש עסוקים מאד בדאגה לשלמות הגוף, ומוטרדים מסוגיות של מחלה, זקנה ומוות. יתכן שהקרחת והכרס (זה הזמן להתחיל לשמור על כושר!) נקשרים אצל הילד להתבגרות ולכן גם מעוררים אצלו דאגה או התנגדות. הילדים מתחילים להיות מודעים לגיל ההורים ולמראה החיצוני שלהם רק בהגיעם לגן, כאשר מתאפשרת השוואה נוחה עם בני גילם. מאחר והחשיבה של ילדים צעירים היא עדיין קונקרטית, הם עלולים להיתפס לדאגה בגלל ממד חיצוני יחיד בהופעתו של ההורה, כמו שיער שיבה, קרחת או עודף המשקל, ולהתעלם מממדים אחרים, כמו למשל אישיות כובשת. כאשר בנך מעלה שוב את הנושא, תוכלי לומר בפשטות "אנחנו אוהבים את אבא כמו שהוא, עם הקרחת והבטן". בשמחות ליאת