עזרה דחופה

שלום לכולם אנחנו זוג צעיר ,הוא בפרק ב' בחיים ואני רווקה.לו יש ילד מנישואים קודמים בן 4 וחצי שנמצא בחזקת האמא . הסידור הוא רגיל 2 בשבוע הוא אוסף אותו מהגן וכל סופ"ש שני הוא אצלנו. לפי דעתי הילד מוזר (נולד פג עם בעיות של שקד שלישי ,לפי דעתי לא שמע טוב עד לגיל 3 ). הוא עושה את עצמו לא שומע (למרות שכל הבדיקות יצאו תקינות ) ולא עונה שלא בא לו,ממש מתעלם כליל מהאדם שמנסה ליצור איתו קשר וזה לא משנה אם זה סבא ,סבתא או אנחנו.ההתנהגות הזו ממש מעצבנת ואנחנו ממש לא יודעים איך להתמודד איתה. בנוסף לא ראיתי שהוא משחק במשחקי קופסא או במשחקים שדורשים דמיון ,רק מול הטלוויזיה או בקניון . בעוד חודשים אנו עומדים להנשא, המשפחות שלנו חושבים שהוא לא צריך להיות בחתונה ,גם בגלל בעיות לוגיסטיקה (מי יביא אותו ומי יקח אותו ) וגם בגלל בעיות ההתנהגות שלו,במידה ויחליט להתעלם מהסבתא וידבק אליו או אלי במהלך האירוע. רק בעלי לעתיד חושב שהוא צריך להיות בחתונה ,הוא מפחד שיום יגיע והוא ישאל למה לא לקחנו אותו לחתונה(אני אומרת לו שצריך להגיד :כי היית קטן מידי). הוא לא ילך עם מטפלת כי הוא פשוט כזה ,פשוט ידבק לאחד מאיתנו ואני יודעת שזה יפריע לנו להנות . מה דעתכם? להביא אותו לחתונה או לא? ומה לעשות עם בעית ההתנהגות ? איך לשכנע את בעלי לעתיד שאולי ישנה בעיה עם הילד והוא צריך אבחון?

שלום עמית, אני מסכימה איתך על כך שיש צורך באבחון לילד. ילדים שנראים כמתעלמים מפניות וקריאות (במיוחד כשזה קורה תמיד) חשודים כלוקים בהפרעת קשב וריכוז. בניגוד למה ש(אולי) היינו מצפים, ילדים עם הפרעת קשב סובלים לעיתים קרובות גם מתופעה של מיקוד יתר, כלומר - הם שקועים בדבר אחד ו"אוטמים" את עצמם מכל השאר. הם לא עושים דווקא, ולכן אין לכעוס עליהם בשל כך. אם קיימות גם בעיות התנהגות, היפראקטיביות ואימפולסיביות, החשד בכיון זה מתחזק, וכדאי לאבחן. ולשאלתך השניה. כאן אני נוטה להסכים עם בעלך, ולהמליץ על הזמנתו של הילד (שהוא הדמות החשובה ביותר בחיי בעלך לעתיד). חתונה היא אירוע מרכזי בחייו של אדם ומשפחתו, ומוזר לחשוב על כך שהילד לא ייקח חלק בו. החיים של פרק ב' ממילא מורכבים, וזה מתחיל כבר בחתונה. אין לי ספק שעם רצון טוב וסובלנות, ייפתרו גם ההיבטים הטכניים של "מי ישגיח על הילד", כך שכולכם תרגישו נוח וטוב. מזל טוב ליאת