לא רוצה להפסיד

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

20/06/2011 | 18:10 | מאת: מיכל

ראשית, תודה עבור תשובתך בעניין המצמוץ, בימים אלה אני רואה ירידה בקצב המצמוץ. בני, בן ה-7 לא אוהב פעילויות הקשורות בספורט. מבחינת המשקל הוא באחוזון 75 ולכן אני חושבת שרצוי שיעסוק באיזו שהיא פעילות, כרגע הוא מתאמן בקראטה. לשאלתי, למה הוא לא משתתף במשחקי הכדור בביה"ס (כדורגל וכד') הוא ענה שמדובר בתחרות והוא לא רוצה להפסיד!!! מאז ומתמיד הוא מתרחק מתחרות ומגיב לא טוב כשהוא מפסיד. איך מתמודדים עם התופעה...אי לקיחת חלק בפעילויות בהן רוב הילדים משתתפים מרחיקה אותו חברתית.

לקריאה נוספת והעמקה
23/06/2011 | 14:16 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום מיכל, אם יש דבר אחד טוב בתכניות הריאליטי שמפציצות אותנו כל שבוע (כל השבוע), זו ההזדמנות ללמוד איך להפסיד ולהישאר בחיים. המודחים, שמקבלים בהכנעה, גם אם באכזבה וצער, את הוצאתם מהתחרות, הם דוגמא לא רעה בכלל לאיך מתמודדים עם הפסד. לילדים עם קושי בנושא, זה יכול להיות מודלינג לא רע בכלל (ואל תגידו שאמרתי את זה...) לא בטוח שההימנעות מכדורגל נובעת רק מהקושי להפסיד, שהרי ההפסד שם הוא קבוצתי, ולכן מתון בעוצמת הפגיעה שלו (יחסית להפסד אישי). יתכן שמדובר בקושי שכבר קיים, לפרוץ אל תוך הקבוצה החברתית הסגורה. כך או כך, הייתי ממליצה לעודד אותו להתנסות גם בפעילויות שיש בהן פוטנציאל לאכזבה, כישלון או הפסד, ולהדגיש ככל האפשר את ההנאה שבפעילות עצמה ובתהליך, ופחות את התוצאה הסופית (ההצלחה או הכישלון). בהצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים