יעוץ

שלום רב יש לי ילד בן 16 שהוא הבן האמצעי,מאוד שקט מבחינה חברתית גם בביה"ס. הוא בבית פעיל מדבר איתנו אבל ישנה בעחה שאינו יוצא מהבית אלה אם כן יתקשרו אליו חברים וגם לא תמיד. בבית מציק לכולם טוען שמאוד משעמם ושאני אחפש לו תעסוקה , כאשר אני מפנה אותו לחברים הוא כועס מאוד.נראה לי שיש לו קנאה באחיו למרות שאין זה צודק . הבן הגדול חייל מגיע אחד ל.נראה לי מוזר מאוד ההתנהגות אינו מעוניין להתנדב יושב שעון בחדר רואה טלויזיה, גם מחשב זה לא מעניין אותו , כאשר אני אומרת לו בא נלך ליעוץ הוא עונה לי אין לי בעיה תראי שיגידו שאין לי כלום. מבקשת עזרה תודה רבה

שלום רב, אחת האינדיקציות לפנייה לייעוץ או טיפול היא מידת הסבל והמצוקה שמרגיש הנער עצמו. גיל ההתבגרות הוא תקופה מורכבת וסוערת מבחינה רגשית, הגוזלת משאבים נפשיים רבים. לעיתים קרובות, בעיקר למתבונן מן הצד, מתבגרים נראים כמשועממים שלא עושים מאומה במשך שבועות וחודשים. הם יכולים להעביר את הזמן ברביצה חסרת מעש, בשינה, בבהייה בטלוויזיה או בגלישה באינטרנט. הגם שהם נראים מאד לא פרודוקטיביים, יש לא מעט התרחשויות תוך נפשיות שאינן נראות לעין. כל זה הוא מאד נורמלי ותואם, ואין טעם להיכנס לדאגה מיותרת. אני מציעה לך להניח לו, לאפשר לו את 'פסק הזמן' המפורסם של גיל הנעורים, ללא ביקורת או שיפוטיות. אם, לעומת זאת, את מרגישה שקיימת מצוקה ממשית, שקיימת פגיעה תפקודית ובדידות חברתית שלא מרצון, יש טעם לפנות להתייעצות. בברכה ליאת