הזדמנות שנייה

בני למד בכיתות ז-ח בבית ספר מקיף אחד ובעקבות מעבר דירה עבר למקיף אחר קרוב יותר. בבית הספר הקודם היו בעיות ביקור סדיר וכן בעיות קשב וריכוז. לא שלחתי את בני לנויירולוג כי לא רציתי שיסתובב בבית כמו זומבי. במקיף השנה בעיות ההיעדרות נמשכו והוחמרו -בתעודה של סוף שנה היו לו מס' נכשלים רב מאוד. ונאמר לבני שיננו צפוי להמשיך ללמוד במקיף בשל העדרויות מרובות, והשגים נמוכים. בני אומנם סיפר שיש לו התנתקויות בשיעורים אך לאחר שיחה עם פקידת סעד בעניין שאפרט בהמשך הוחלט לקחת אותו להערכת מצב פסיכיאטרית. העיניין הוא שבמחצית השנה השנייה סיפר בני ליועצת שהוא חווה בילדותו בגיל 3 מעשה סדום על ידי בן זוגי שהתגורר אז בביתי והיום כבר לא. היועצת פנתה לפקידת סעד- לדבריה אמרה לי שיש עליה חובת דיווח- לא כ"כ ברור לי מה זה? ולכן הפקידת סעד אמרה שבני יקבל טיפול פסיכולוגי בהקשר המיני על החוויה שעבר. הוא גם סיפר לה שיש לו מחשבות אלימות על אנשים בזמן השיעור ומחשבות מיניות עליהם. זה לוקח כ"כ הרבה זמן שבני לא קיבל טיפול פסיכולוגי ובינתיים מאז שסיפר את זה ליועצת חלה החמרה בתיפקודו-יותר היעדרויות יותר השגים נמוכים. יצויין כי בני מבקש הזדמנות נוספת ללמוד במקיף ולשפר הישגיו ונוכחות. בית הספר מסרב לכך ורוצה עבורו בי"ס מקיף אחר. מה לעשות?

שלום רב, כרגע, אם ברצונך לסייע לבנך, אני מציעה לשתף פעולה עם הגורמים הטיפוליים המעורבים בעניינכם, ולאפשר להם לעזור לו. ההישגים בביה"ס הם חלק צר מתמונה רחבה יותר, שככל הנראה מורכבת ומדאיגה יותר. "הזדמנות נוספת" זו בקשה נוגעת ללב, אך אם אין מאחוריה התגייסות אמיתית ונכונות לקבלת עזרה וטיפול, ספק אם היא תספיק. עשי כל שביכולתך כדי לזרז את הסיוע הטיפולי לבנך, שזה כולל טיפול פסיכולוגי רגשי, ואולי בכל זאת סיוע תרופתי בעצת נוירולוג או פסיכיאטר ילדים. חשוב לציין בהקשר זה שילדים ומתבגרים רבים נעזרים בטיפול תרופתי, והם אינם מסתובבים כמו 'זומבי', אלא מתפקדים היטב ומממשים את הפוטנציאל שלהם (דבר שלא הצליחו לעשות ללא התרופה). איכשהו, ההימנעות מטיפול עלולה להסב נזק גדול בהרבה מתופעות לוואי אפשריות אחריהן ניתן וצריך לעקוב. בהצלחה ליאת