לא מסוגלת לסבול את ההורים שלי..

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

06/06/2011 | 21:00 | מאת: אני

אני בת 18 וההורים שלי התגרשו לפני 5 שנים בערך.. אין לי קשר אל אבא שלי כי אני פשוט לא מסתדרת איתו, הוא מחליף חברות כל שנייה וברגע שיש לו מישהי היא מרכז העולם והמשפחה הביולוגית שלו כבר לא שווה כלום, אחרי כמה פעמים שספגתי את זה החלטתי שלא עוד והוא כלום מבחינתי, הוא מודע לכל התחושות שלי ואפילו לא מנסה לשנות משהו בגלל האגו הגבוה שלו. אני די שלמה עם זה. גם היחסים שלי עם אמא שלי לא מדהימים, אני לא מרגישה שאני יכולה לדבר איתה ולהיות גלויה איתה כי היא פשוט אטומה אליי ואף פעם לא היינו בקשר טוב וזה משהו שאי אפשר לשנות עם כל הניסיונות. היא מתנהגת אליי כמו אל ילדה קטנה, לא מכבדת את הפרטיות שלי ועוד.. גם שאני מעירה לה זה ישר מתפתח לריב ואני פשוט לא מסוגלת להתמודד עם זה יותר. זה גורם לי להרגיש רע 24 שעות ביממה שאין לי דמות הורית כמו לכולם, שאני יכולה להיות פתוחה ולשתף אנשים מבוגרים ממני במה שקורה לי בחיים. אני באמת לא יודעת מה אני יכולה לעשות עם זה כבר.. מה שבטוח שהורים הם לא.

לקריאה נוספת והעמקה
09/06/2011 | 14:54 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום רב, עצוב לשמוע שנערה בגילך מרגישה כ"כ לבד, בלתי נראית ובלתי מוכלת ע"י הוריה. למרות שציינת (בקשר לאבא, אמנם) שאת די שלמה עם זה, נדמה לי שאף פעם לא משלימים באמת עם חוויה של ננטשות והפניית עורף. ובכל זאת, אני רוצה להאמין שהורייך (גם אם אינם מצטיינים מאד כרגע) אוהבים אותך ואינם רוצים להזיק לך. נדמה לי שאם תעשי סקר מהיר בין חברותייך, תוכלי לשמוע טענות מטענות שונות כלפי ההורים, פשוט כי זה חלק מהגיל, ומנטייתם של מתבגרים למרוד בכל מה שמייצגים ההורים, לראות אותם באור לא מחמיא, ולהאמין שאין באמת עם מי לדבר. מבלי להכיר לעומק את הנסיבות שלך, אוכל לנחם אותך ולהזכיר לך שאת נמצאת על סף חייך הבוגרים כאדם עצמאי. הרבה פעמים, רק אחרי היציאה מהבית (לצבא, לשירות לאומי או לדירה שכורה) לומדים להתבונן באור חדש על ההורים, וללמוד לסלוח להם גם על הטעויות שעשו. מקווה מאד שכך יהיה גם אצלך. כרגע, אני מציעה לך לעשות מאמץ למצוא לעצמך אוזן קשבת, אצל חברה טובה, קרובת משפחה, יועצת ביה"ס או אפילו פסיכולוג/ית (אם תצליחי לשכנע את אמך לאפשר לך טיפול). יש גם לא מעט פורומים וקווי מצוקה המכוונים לבני נוער שחווים בדידות ובלבול. זכרי שאת החברה הכי טובה של עצמך, ובכוחך לשפר את איכות חייך בצורה משמעותית, אם רק תקחי על כך אחריות. שולחת לך כוח ותקווה, ומחזקת אותך לקראת שינוי ועצמאות. ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים