קושי להרדם בגיל שנתים וארבע
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום ליאת!הבת שלי בת שנתיים וארבע,בחודשיים-שלושה האחרונים יש קושי רב סביב ההרדמות,ואני מתלבטת אם להמשיך במה שאני מכירה (ללטף להגיד שוב לילה טוב ולצאת מהחדר וחוזר חלילה. ..) או להשאר לידה/בחדר עד שתרדם כפי שהיתה רוצה.מתוך הבנה שאולי זה שלב רגשי שיחלוף דווקא אם כן אשאר בחדר ולא אצא כל פעם. חשוב מאוד לציין שברור לי שהיא עוברת התמודדויות משמעותיות (נגמלה די בזריזות מחיתול לפני חודשיים - יש לה תחתון גמילה ללילה עדיין, הפסיקה לשתות בקבוק לפני השינה,-לא נרדמה אתו מעולם -וגם בעלי נעדר לאחרונה הרבה בשל עבודה בחו"ל...). הקושי המשמעותי החל לאחר הגמילה מחיתול - בכל ערב התחילה לבכות שהיא צריכה פיפי/קקי יוצאת לשרותים,ומסוגלת לשבת שם זמן ארוך ללא שום עשייה אמיתית..(גם כאן רצתה שאשאר לידה והיתה בוכה בכלפעם שיצאתי מהשרותים...זה עבר לאחרונה.).ללא ספק זה תרוץ נוסף לצאת מהמיטה. גם בגן מתקשה לאחרונה מאוד להרדם בשנת הצהרים,רוצה שהגננת תשכב לידה וכו'.. הדבר שהכי קשה לי איתו זה שאני מגיעה לתחושות כעס ותסכול שמובילות אותי לצעוק עליה ולכעוס,וזו בהחלט לא דרך נעימה להרדם בה (ה קורה אחרי לפעמים כמעט שעה של יציאה וכניסה מהחדר שלה תוך השתדלות לשמור על טונים רגועים או לקונים. הבן הבכור שלי גם עשה בדיוק את אותן בדיקות של גבולות סביב השינה בגיל הזה אך זה היה קצר הרבה יותר,ולא היה את הצורך הרב בכך שאשר לידו/בחדר. אשמח לעצתך בעקר לשם החזרת הרוגע בזמן ההשכבה תודה אסנת
שלום אוסנת, את צודקת. יש מרכיב אוניברסאלי בטקס ההשכבה לישון של פעוטות וילדים קטנים, הזקוקים לנוכחות המרגיעה של ההורים בשעה השברירית של פרידת הלילה. מבחינה זו, אין טעם להילחם בזה, ומוטב להשלים עם הרעיון שזמן מה משעות הערב הפנויות שלכם יוקדש לטקס שינה. ובכל זאת, כדי שזה יהיה נעים לכולכם ולא יהפוך לסיוט, חשוב לשמור על גבולות, ולא להיענות לכל גחמה. לכן, אני מציעה לבסס טקס שינה קבוע יחסית (פיפי, קקי, סיפור/שיר ערש, חיבוק נשיקה ולילה טוב),ולאחריו - דממה! הישארי בחדר זמן מה (רבע שעה, נניח), אך לא במיטתה. אני מציעה להפוך את הזמן הזה לשעת קיפול כביסה או מעבר על העיתונים (עם אור קטן), או אפילו זמן הקשבה לרדיו/דיסק באוזניות, כדי שלא תרגישי תסכול ובזבוז זמן. אין לי ספק שבתך תנסה ליצור אינטראקציה, ולגרור אותך לשיח חברותי או אחר. כדי שזה יעבוד, עלייך להישאר שקטה, נוכחת-לא-נוכחת, מבלי להתייחס אליה. תוכלי לומר בקצרה "עכשיו הולכים לישון. לילה טוב". זכרי ששם המשחק זה התמדה ויכולת לעמוד בהחלטתך מבלי להיגרר. חושבת שתצליחי? ליל מנוחה ליאת