להיות מקובל

בני בכתה ו, מתלונן על קושי חברתי. הוא מרגיש בודד חברתית. יש לציין שמבחינה לימודית הוא תלמיד טוב, המחנכות שלו במשך השנים מאד אהבו אותו וגם בקרב הילדים חושבים, לדבריו שהוא חכם. לדבריו, ילדים בכתה מציקים לו שהוא "ילד טוב מדי" וחנון, כי הוא לא אוהב להתנהג בהתנהגויות גסות מתריסות של גיל ההתבגרות ושומר על כללים (כמו לעבור כביש במעבר חציה או ברמזור ירוק, למחזר בקבוקים וכו'). כמו כן, מציקים לו כי הוא בעל מבנה שמנמן ובגיל הזה יש לו שדיים גדולים יחסית לבן (זה לא בפרופורציה ליתר גופו, שהוא מלא אבל לא שמן מאד) הוא ילד רגיש ולוקח את הדברים ללב ואני משוחחת איתו על זה אבל הייתי רוצה עצה איך לעזור לו בצורה הכי טובה. התיעצתי עם רופא הילדים, אשר אינו חושב שיש צורך לבדוק שום דבר, כי בד"כ הדברים האלה מסתדרים לאחר גיל ההתבגרות. הוא גם מנסה לשמור דיאטה ולעשות ספורט . אני יודעת שיש טיפול ניתוחי אבל בד"כ לא עושים זאת בגיל כזה. יש לו שני חברים אבל אחד מאד סגור והשני סובל מADD והם התקרבו בעקבות זה שבני עזר לו להתארגן בכתה וכתוצאה מזה הילדים היותר "מקובלים" בכתה, שהיו לועגים לילד הזה, התרחקו מבני וכעת הוא מקוטלג כילד פחות מקובל. הייתי גם רוצה לדעת מה דעתך לגבי PIRSING ועגילים, אשר בני ביקש לאחרונה לעשות, כי הוא חושב שאולי זה יעשה אותו יותר COOL?

שלום תמי, אתחיל מהסוף. כאשר ילד עם קשיים חברתיים סובל גם מעודף משקל או מפגם אסתטי כלשהו, "נוח" לנו לייחס את הקושי לבעיה החיצונית. לעיתים רחוקות השינוי החיצוני מביא איתו שינוי בסטטוס החברתי, ולכן אני בספק עם פירסינג הוא הפיתרון. בדר"כ השינוי המשמעותי יותר הוא (מה לעשות) זה שבא מבפנים, הנוגע לתפיסות העצמיות של הילד, לחוויה שלו את עצמו כמוצלח, כשיר, מוכשר, אהוב, ראוי ובעל ערך. יש ילדים טובים וחכמים, חסרי מזל, הנדחקים לשוליים החברתיים בביה"ס היסודי, עם או בלי קשר לחיצוניות שלהם (ממש כשם שאחרים נהנים מסטטוס גבוה, עם או בלי קשר לחיצוניות שלהם). הבשורה הטובה היא, שבחטיבה ובתיכון הערכים וסדרי העדיפויות שלנו מתעדכנים, ותכונות כמו חכמה, טוב לב, התחשבות ונכונות לעזור מקבלות התייחסות חדשה. עד שזה יקרה, ובנך יזכה להערכה רבה יותר, אני מציעה לעשות הכל כדי לחזקו מבית, לעודד אותו למצויינות אקדמית ולכל מה שיכול לתרום לחוייה של מוצלחות וערך. עודדי אותו ליזום ולחזק מערכות יחסים גם עם ילדים שאינם ב'צמרת', וליהנות מחברתם של מי שמקבלים אותו כפי שהוא. בהצלחה ליאת