בעיה חברתית

שלום ליאת, אני אמא של אלה מכיתה י'. מאז ומתמיד היו לביתי קשרים חברתיים טובים עם בני גילה. עם היכנסה לכיתה י' נותרה ביתי בודדה כי חברותיה הלכו למגמות אחרות וביתי למגמה מובחרת יותר. ביתי טוענת שאיננה מוצאת את מקומה בכיתה, היא מנסה להתחבר לבנות אך הן טוענות שהיא חופרת, ואז היא מרגישה מיותרת והיא הולכת.אומנם היא שקטה מאוד אך מאוד חמודה. הם טוענים שהיא חנונית כי יש לה משקפיים ולא משנה את תיסרוקתה: כל הזמן קוקו וקשת בשיער. במקרים שצריך להתחלק לזוגות היא נותרת לבדה: הבנות הן מס' איזוגי בכיתה. אף אחד מהכיתה לא רוצה להיות בן זוגה בפעילויות חברתיות. יחד עם זאת בהפסקות היא מסתובבת עם בנות בשיכבה שהיו איתה מתקופת חט"ב. אך הקושי העיקרי שלה בכיתה. ועכשיו החלק העיקרי: בשבוע שעבר הביאו בנות הכיתה אסלנית. אלה שרצתה להיות מקובלת ולהצחיק את הכיתה ולמצוא חן בעיניהם הניחה את האסלנית על שולחן המורה. המורה כעסה מאוד ואלה הודתה בכך. בשיחה עם המנהלת סיפרה שבאותו לילה לא הצליחה לישון (אין זו התנהגות אופיינית לביתי). גם צוות בית הספר לא העניש את ביתי כי הבינו את מצוקתה. אך היא נותרה עם הקושי הזה. ללא חברות. אני חוששת שתעשה ניסיון נוסף למצוא חן בעיני הכיתה ולהעלות את יוקרתה בעינהם. למרות שבליבי אני יודעת שהבינה את הלקח. מה לעשות ? עם הבעיה החברתית?

שלום, אין דבר נוגע ללב יותר מילד בודד. לא תמיד אנחנו יודעים להניח את האצבע על הסיבות לבידוד החברתי (קוקו ומשקפיים בודאי שאינם סיבה, אם כי קל מאד לחולל שינוי חיצוני אם רוצים...). כמו שכתבתי כאן, למטה, לאמא של גיל, בעיות חברתיות יכולות להיות קשורות לגורמים שמחוץ לילד (פערים אקדמיים, פערים בתחומי עניין, וכד'), או בגורמים הקשורים בו (כמו, למשל, מיומנויות חברתיות לקויות). אם את סבורה שמצבה קשה, ושהיא חווה מצוקה משמעותית, פני להתייעצות עם פסיכולוג קליני של ילדים ונוער. במקביל, שווה לנסות להיעזר ביועצת ביה"ס (שבגילאים אלה מעבירה בכיתות שיעורים הנוגעים לכישורי חיים וסוגיות חברתיות) או במורה המחנכת, שיכולה ליזום פעילויות קבוצתיות או זוגיות שייאלצו ילדים ספציפיים לשתף פעולה עם בתך. גם חוגים קבוצתיים בשעות אחה"צ (ריקוד, דרמה, חבורת זמר, תנועת נוער, וכד') יכולים להרחיב את המעגלים החברתיים ולהחזיר לבתך תחושת ביטחון וערך. בהצלחה ליאת