בת 3.5 עם בעיות התנהגות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

04/05/2011 | 11:52 | מאת: שרית

שלום רב בתי מאיה הבחורה בת 3.5 לפני 7 חודשים ילדתי בן, מבחינת מאיה הכול היה נורמאלי היא התיחסה אליו יפה וקיבלה אותו נהדר, היתה משותפת בכל התנהלות איתו (מקלחות, טיטולים, ועוד) לפני חודש התחילה להתנהג ממש ממש לא יפה כלפו היא מחבקת אותו לא בעדינות כשהוא נופל ומקבל מכה ובוכה היא צוחקת, ההתנהגות מתבטא גם בהתפרצויות כשהוא בוכה היא בוכה איתו, וכשאני מעירה לה על התנהגות לא יפה היא מתפרצת וצועקת, בנוסף ההתנהגות באה לידי ביטוי גם בגן, מפריעה, לא יושבת בריכוזים, לא מקשיבה לגננת וגם כשהיא יושבת בצד להרגע היא לועגת לגננת. ניסיתי כל מיני חיזוקים כמו תתנהגי יפה ותקבלי הפתעה ומהגננת מדבקה, ואם תתנהגי שבוע שלם יפה תיהיה "אמא של שבת" וכו', אבל שום דבר לא עוזר היא יום אחד מתנהגת יפה ואח"כ חוזרת לעצמה. אני ממש לא יודעת איך וכיצד לעזור לה אשמח לשמוע הצעה ממך. תודה.

04/05/2011 | 21:36 | מאת: תמר

הי שרית, אומר אם זה בסדר כמה דברים לפני שליאת תענה. אפשר לומר שקנאה באח הקטן שנולד- היא דבר טבעי ומשותף לרוב הילדים ובייחוד כשמדובר בילד בכור שחלק עד כה את הנסיכות לבדו. הקנאה יכולה לעורר גילוי כעס ותוקפנות הן כלפי ה'פולש' החדש לממלכה- והן כלפי ההורים שהביאו אותו. החוויה של הילד הרבה פעמים היא שתפסו את מקומו, ויתרו עליו ואז ניסיון למצוא את הדרך לשוב ולהיות במרכז באמצעות משיכת תשומת לב שלילית שהיא גם ביטוי של מצוקה. פעילות משותפת קבועה של הילדה לבד עם אחד ההורים- יכולה בהקשר זה גם לסייע משום שהיא מעבירה מסר לילדה שגם לה שמור עדיין מקום מרכזי ומשמעותי. חשוב גם לדעתי להפוך את רעיון הצטרפות האח למשפחה כמשהו מהנה משותף ונוגע גם לה דרך העצמה שלה(למשל שהיא תוכל אולי בעתיד מתוקף היותה בכורה לסייע כאחות, לתמוך וללמד אותו דברים חדשים מעולמה). חשוב לחזק התנהגויות חיוביות כלפיכם וכלפי האח ולנסות פחות לתת הדגש להתנהגויות שליליות- אך כמובן לא לאפשר פגיעה בסביבה. ודבר נוסף, חשוב ליצור הזדמנות נוחה לשיחה ולהדגיש בפניה שהאהבה כלפיה לא נגמרה גם בלידת האח, ושהזמן המשותף ביחד אולי התכווץ אבל מתוך הצרכים המאוד חיוניים של התינוק. אלו רק מחשבות ואני מאחלת לכם הרבה הצלחה...

05/05/2011 | 00:35 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום שרית, אין לי הרבה מה להוסיף מעבר לדבריה היפים של תמר. חשוב, בעיני, להוסיף הערה הנוגעת לחיזוק שאת מבקשת לתת לבתך בכל פעם שהיא "מתנהגת יפה". אם תחשבי על כך מעט, תגלי עד מהרה שעבור ילדה קטנה (רק) בת 3.5, המושג "תתנהגי יפה" הוא די עמום ומופשט. פעוטות בגיל זה מתייחסים לשעה כאל נצח, ולכן לדרוש ממנה להתנהג "יפה" יום שלם (בטח ובטח שבוע!), זו דרישה לא הגיונית ולא מאד ברורה. חשבי למשל על ילדה כה קטנה, שמתנהגת נפלא ארבע שעות בגן, ואז - בשעה החמישית - כבר קשה לה, והיא עושה איזו שטות. בבת אחת נמחק כל המאמץ העצום של ארבע השעות האחרונות, הנדמות בעיניה כנצח, והיא מפסידה את הפרס המובטח. ילדה כזו, עלולה לפתח עד מהרה תחושה של קיפוח, מרמור וייאוש, והרגשה שעדיף לה להיות ילדה 'רעה' או 'שובבה', כי אז לפחות היא זוכה להתייחסות רבה. לכן, נסי לזמן לה תחושת הישג והצלחה, והגדירי לה מסגרות זמן קצרות מעשיות, בהן היא יודעת בבירור מה מצופה ממנה. (לשבת בריכוז/לא להפריע/לא להתחצף/לא להרביץ). זכרו שכישלון אינו מוחק את ההצלחות והמדבקות שכבר קיבלה. ככלל, אני מציעה להפעיל שיטות חיזוק רק תוך התייעצות עם גורם שמבין את הרציונל, כדי לא להוביל, בבלי דעת, לתוצאה הפוכה מזו שהתכוונו אליה. בהצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים