ילד בן 12

בני נמצא בראשית גיל ההתבגרות וניראה כי הוא בודק את הגבולות בעיקר עם אבין המגלה נוקשות לעיתים קרובות. למשל כאשר בני לא סיים לאכול אביו התעקש על כך שיסיים ואז החלו עימותים ביניהם שבמהלכם פלט בני: תסיים אתה את האוכל. אביו כעס מאוד וסילק אותו לחדר. ניראה אביו מתקשה להתנהל מול ילד אשר בודק גבולות, לא מוכן לקבל המריית פה והתחצפות, ומאידך ילד, המנסה לבנות את זהותו, מה לעשות במצב כזה? בעיקר לאור העובדה שאביו בטוח שהוא נוהג בדרך הנכונה?

שלום אנדריאנה, מבלי להיכנס כרגע לשאלה האם ועד כמה צריך לאפשר "המריית פה והתחצפות" (כפי שקראת לזה), אני חושבת שכהורים למתבגרים עלינו לעדכן ולהגמיש את עמדותינו החינוכיות, לפחות ברמת הפרקטיקה. אם את מרגישה שקיימיפ פערים משמעותיים בינך לבין בעלך בכל הנוגע לאופי הצבת הגבולות, אני ממליצה על השקעה משותפת, כמו השתתפות בהרצאות הדרכה הורית, קניית ספר העוסק ביחסי הורים-מתבגרים, קריאה משותפת באינטרנט, התייעצות עם הורים אחרים בחוג החברתי שלכם, עד ליצירת עמדה הורית מגובשת. שימי לב, בעמדה מגובשת לא מוכרחים להסכים על כל דבר, מלבד ביצירת תשתית של הבנה עקרונית, בתוכה ובמסגרתה כל אחד מההורים יכול לפעול עפ"י סגנונו ואופיו. בעיני יש משהו נכון בכך שההורים מעט שונים זה מזה בגישותיהם, ובכך חוסכים מהילד תחושת אין מוצא. בברכה ליאת