בעיה בכיתה

בתי בת 11, לומדת בכיתה ו'. בכיתה ה' היא עברה בית ספר ותהליך ההשתלבות שלה לא היה מושלם. היא התביישה להשתלב ולדבר בפני החברות החדשות ומיום ליום התרגלה לא למר דבר וכך נשארה וכיום מילדה שיודעת לדבר יפה, עם עבר חברתי טוב מאוד, הפכה לדג בכיתה. כך שנה וחצי היא נחשבת לילדה השקטה בכיתה, שלא מדברת, שלא עונה לאף אחד שמתביישת מכולם, אבל זאת לא בעצם היא האמיתית. אציין כי בתי ילדה מתוקה שאינה דוחה את חברותיה ובחברת בנות כיתה מבית ספרה הישן היא "פלפלית". ברור לי שיש לה בעיית בטחון עצמי, אך אינני יודעת מה עוד לאמר בכדי לעזור לה.היא אומרת שהיא ממש סובלת בכיתה,עצם העובדת שהיא מתחזה לאחרת, שהיא לא היא, מעצם היותה שקטה, מכך שהיא לא יכולה פתאום לבוא ולהיות אחרת,היא לא יכולה פתאום להשתנות, פתאום לדבר, לצעוק. היא כל הזמן חוששת ממה שיאמרו ומה שיחשבו. כתוצאה ממעגל הקסמים שהיא נמצאת בו, היא מוצאת עצמה רב הזמן בודדה. בתי כל הזמן מודאגת, כל הזמן חושבת, היא כ"כ לא רוצה להיות בבית הספר וכל היום עוסקת במחשבות ולא מגיעה לפתרון. זה כבר נמשך יותר מדי זמן. אני חוששת שהדבר ישפיע עליה לא טוב וכואבת את כאבה ולמרות שזו השנה האחרונה בבית הספר הזה, הייתי שמחה אם הייתה מעבירה את החודשיים הנותרים בתחושה טובה יותר. אשמח לעצה. אמא מודאגת.

שלום, מה שאת מתארת נשמע נוגע ללב ועצוב, ואני מסכימה שחשוב מאד לנסות להתערב ולסייע. בעיני, שווה להשקיע ביצירת קשר של "אחד על אחד", כדי למנוע בכל מחיר את תחושת הבדידות הראשונית הקשה. נסי לדבר עם אחת האימהות, ולבקש עזרה ביוזמה של מפגשים אחה"צ. במקביל, פני לעזרת המורה או היועצת, שיכולות לסייע בביה"ס, ביצירת הזדמנויות לאינטראקציה חברתית 'כפויה'. למשל, המורה יכולה ליזום פרוייקט משותף לקבוצות קטנות, מה שמחייב פעילות בשעות הלימודים ולאחריהן. גם חוגים בשעות אחה"צ יכולים להפיג את תחושות הבדידות, ולייצר מפגשים בהקשר נעים חדש. מקווה שהמעבר לחטיבה יביא איתו בשורות! בהצלחה ליאת