פעוטה בת 2.5 שכל הזמן אומרת "די"!!

1. אני אם יחידנית לילדה בת 2.5. במפגש עם זרים, המילה הראשונה שהבת שלי אומרת זה "די". לפעמים היא גם מוסיפה "מעצבנת" שזה בכלל כיף. מה עושים עם זה?? את ה "די" הזה היא אומרת גם לי לעיתים קרובות, או בכלל למישהו קרוב מהמשפחה שאומר משהו או עושה משהו שלא מתאים לה. איך מגיבים לזה? 2. אני מאד קרובה להורים שלי ואני נוסעת אליהם כל שבועיים לסופ"ש. אמא שלי מגיעה אליי לעזור לפחות פעם בשבוע. קורה משהו מאד מבאס בעיקר כשאני נוסעת אליהם, אבל גם כשאמא שלי אצלי. הבת שלי לחלוטין לא "סופרת" אותי. מתעלמת ממני, לא רוצה שום קרבה אליי, הודפת אותי כשאני מנסה להתקרב, וכאמור אומרת הרבה הרבה "די". אז אוקיי, היא מאד מאד מאד קשורה לאמא שלי, אבל האם זה מה שקורה בדינמיקה הזו? אגב, כשאנחנו חוזרת למרכז אחרי הסופ"ש, הכל חוזר לקדמותו. שאלתי - האם זה הגיוני? תקין? (לא מתה על המילה הזו, אבל לא מוצאת מילה אחרת...) ובעיקר, האם לקבל את זה, ואיך לעזאזל להגיב לזה?? תודה רבה!!

היי נויה, אנסה להיצמד לסדר בו שאלת - 1. לא להגיב! כמה פשוט... ילדים צעירים לומדים מהר מאד שלמילים מסוימות יש השפעה רבת רושם על המבוגרים. ברוב המקרים הם לומדים זאת עוד לפני שהם עומדים על מלוא משמעותן של המילים עצמן (מזלך שמדובר רק ב"די", ולא בפנינים "הארד קור"). אחרי שהיא תגיד עוד כמה פעמים את ה"די", מבלי שזה יעורר אצלך כל תגובה, מטוב ועד רע, המילה תאבד בהדרגה מקסמה, והמוטיבציה להשתמש בה תרד פלאים. 2. סבתות הן 'מוסד'! ילדים חכמים יודעים להכיר תודה לדמויות כייפיות בחייהן, וליהנות מנוכחותן המיטיבה. אבל, וזה אבל חשוב, סבתא אינה תחליף לאמא, והיא לא מהווה סכנה לקשר בין הילד לאמו. כאשר שלושתיכן נמצאות בו זמנית בבית, האוטוריטה העליונה היא א?ת, גם אם זה לא ממש מוצא חן בעיני הילדה. גם כשהיא אומרת את ה"די" המפורסם, אל תתרגשי יותר מדי. את יכולה להגיב בשקט, ולומר משהו כמו "אני מבינה שלא בא לך להתקלח עכשיו, אבל ככה אני אמרתי, ועכשיו נלך למקלחת, וסבתא תחכה לך בסלון". זכרי שאם היא "סופרת אותך" או לא - זה תלוי רק בך. כדי שהיא תלמד להתייחס ברצינות למילה שלך, עלייך לאכוף את דרישותייך, בין אם זה מוצא חן בעיניה או לא. כמובן שאין טעם להתעקש או להציב את עצמך ואת אמא שלך בשני צידי המתרס. אם בא לך לנוח קצת כשאמא אצלך, עשי זאת ללא רגשי אשם. עם זאת, במצב של חילוקי דעות, עמדתך ודעתך הן שקובעות. גם אם לאותו רגע את נדחקת למקום של ה'רעה', הרי שלטווח הרחוק, את משדרת סמכותיות ועקביות, וזה בהחלט מצב תקין :-)) מקווה שקיבלת מענה, איכשהו... בהצלחה ליאת