פחד והיסטריה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

23/04/2011 | 15:15 | מאת: קרן

שלום ביתי בת ,4 לאחרונה התחילה לפחד שיסגרו אותנו איפה שאנחנו נמצאים בהופעה שהיינו ברגע שהיתה הפסקה וכולם החלו ללכת היא כמה בההיסטריה ובבכי ורצה לכיון היציאה ולא היתה מוכנה לחזור. בקניון שהיא רואה אנשים הולכים לכיון היציאה היא שוב נכנסת ללחץ ורוצה ללכת כנל בסופרלנד שהיינו בהופעה והיא נגמרה היא רצתה ללכת מהפארק מדובר בפאניקה שאני לא מצליחה להשתלט עליה מלווה בבכי , צרחות אני מנסה לחבק להרגיע ולהסבחר אבל היא ננעלת ולא מוכנה להקשיב אני חייבת לציין שלא ידוע לי מה מקור הפחד שכן בחיים היא לא נשארה אחרונה בגן( אני מקפידה לקחת אותה חצי שעה לפני הזמן ובחיים לא ננעלנו בטעות ניסיתי לדובב אותה ולהבין מה מקור הפחד ( היא בוגרת לגילה) ללא הצלחה אשמח לדעת כיצד לפעול תודה

24/04/2011 | 11:47 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום קרן, הואיל וחשיבתם של ילדים מתאפיינת בהיבטים מאגים, לא תמיד ניתן להתחקות בדיוק מהו מקור הפחד. ילדים יכולים לעשות קישורים מוזרים (גם אם יש בהם סוג של היגיון) בין מצבים אלה ואחרים, ולפחד מדברים/אירועים/מצבים שבעינינו נראים תמימים ולא מאיימים. מקומות הומי אדם, בעיקר כאשר הם פקוקים, מפחיתים את יכולתנו לשלוט במצב. יש לא מעט אנשים שחוויה כזו מעוררת בהם תחושת פניקה. מבלי להתיימר, אוכל לעשות ניחוש מושכל, ולהניח שהילדה למדה איכשהו שבדוחק יש פוטנציאל מסוכן כלשהו (כמעט תמיד פחד כזה משותף ליותר מבן משפחה אחד...). כרגע, הייתי מציעה לא להילחם בזה, ולא להכריח אותה להימצא במקומות מסוג זה. אם אתם חייבים, נסי לאפשר לה לשבת או לשהות במקום קרוב לפתח, כדי שתוכל לחוש מידה רבה יותר של שליטה. אם התופעה תימשך, אפשר יהיה לשקול התערבות טיפולית בגיל מעט יותר מבוגר. חג שמח ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים