רגע של חיוך (מקווה שעדיין אפשר)

היום הלכתי לי לטייל בישוב הפורח ומרחוק אני רואה 4 זעטוטים כבני חמש סוחבים שק ענק מלא בעצים. פתאום ארבעתם נעצרים מתכופפים ומסתכלים על הקרקע, אחד מהם צורח אהההה ואז ארבעתם ביחד ז-י-ק-י-ת מ-ת-ה, ממשיכים להסתכל ולבחון אותה. אחד ממש נגעל, קפץ כלפי מעלה והתחיל לרקד בליווי שירה מוזרה של המילה איכס, איכס איכס. הוא מתכופף שוב ואז שוב פעם ארבעתם צורחים יחדיו- א-י-ן ל-ה ע-י-נ-י-י-ם. עכשיו כבר ממש הגעתי אליהם וראיתי זיקית פצפונת מתה. שאלתי אותם מה הם עושים והם ענו שהם אוספים עצים לל"ג בעומר. הזהרתי אותם מפני נחשים שיכולים לצוץ מתחת לקרשים ושאלתי אותם אם הם יודעים איך להרים את העצים בזהירות בלי להיפגע וגם עשינו הדגמות. אחד מהם שאל אותי איך אני יודעת שיכול להיות שם נחש, והסברתי שבחורף הם ישנים ועכשיו כשמתחיל להתחמם הם מתעוררים ויכולים להפתיע אותם. אחד הילדים הוסיף על ההסבר שלי שגם עקרבים הם ככה וגם המומינים שיש להם תרדמת חורף ומתעוררים באביב. אני המשכתי לדרכי והם המשיכו לדון בדיון מרתק על המומינים :). אני שהתרמיל שלה מתמלא ברגעים שמחים. שבוע טוב שיהיה.

אכן מקסים ומשמח. ואפרופו אזהרות (סליחה שאני קצת מקלקלת), בשבוע שעבר נחשפתי למחזה מעורר השתאות, של חתול הנאבק בנחש די גדול, על ערימת חול קטנה בלב שכונת מגורים במרכז הארץ, ע"י בית בשיפוץ. לא הצלחתי לראות מי ניצח, הגם שהיה לי הימור. החתול והנחש יצאו משדה הראייה שלי, והחלטתי לוותר. הגם שזה היה מרהיב כמחזה, לא יכולתי שלא לחשוב על הסכנה הפוטנציאלית. אז יופי שהזהרת את החבר'ה הקטנים. לתשומת לבכם, הורים אביב שמח בכל זאת ליאת