היד של אמא כאובייקט מעבר

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

27/03/2011 | 17:34 | מאת: מאיה

שלום ליאת, יש לי תינוקת מקסימה ורגועה כבת שנה. בחודשים האחרונים היא אימצה כהרגל צביטות, ומישוש עמוק של הגידים בידי. אני מניחה שזה התחיל בהנקה, ובהמשך כל פעם כשהיא רוצה לישון או להירגע, היא מוצצת אצבע וביד השנייה צובטת וממששת את ידי. בעבר הייתי נותנת לה יותר לעשות זאת, אבל לאחרונה זה מעיק עליי, מעבר לכאב שהיא גורמת לי, זה כובל אותי אליה. מה אפשר לעשות? ניסיתי להרגיל אותה לצעצוע חמוד שתלטף אותו לפני השינה, אך היא פשוט מעיפה אותו כל פעם כשאני שמה אותו לידה. כששמתי דובון אחר שהיא אוהבת מאוד היא מתעוררת לחיים ומתחילה לשחק איתו. כשהיא יונקת ומנסה לצבוט, אני פשוט מורידה לה את היד שוב ושוב, ובלילות האחרונים, אני לא נותנת לה לגעת לי ביד, אך אני שוכבת במיטה שלנו ושולחת יד למיטתה, ומלטפת את ראשה. כי זה נראה לי מה שהכי נכון לעשות במצב הזה. אך, איך אוכל להרגיל אותה להירגע בזכות משהו אחר ולא רק בעזרת היד של אמא? ומהי הסיבה שהיא סיגלה לעצמה את ההרגל הזה?

28/03/2011 | 22:41 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום מאיה, הבחירה מלכתחילה באובייקט מעבר מתעוררת אצל התינוק עם המודעות לכך שהוא ואמו אינם ישות אחת. כדי להתגבר על החרדה שמעוררת התרחקותה הממשית או הפוטנציאלית של האם, נצמד התינוק לאובייקט המייצג בעבורו את נוכחותה של האם. היד שלך, היא למעשה שלוחה קונקרטית שלך, וככזו אינה מאפשרת לך באמת להתרחק (מעבר לאי-נוחות הרבה הנגרמת לך). לכן, אני מחזקרת אותך בהחלטה להיפרד מההרגל, וחושבת שהפיתרון שבחרת הוא מצויין - קרבה פיזית וליטוף נעים. הדחייה של כל הצעצועים שאת מגישה לו כתחליף ברורה גם היא, שכן בחירת האובייקט היא של התינוק/פעוט, ושלו בלבד: הוא המעניק לו את משמעותו המיוחדת, הוא בורא אותו (כהגדרתו של וויניקוט), והוא גם היחיד שבבוא היום משחרר אותו מתפקידו. לכן, תסמכי על בתך הקטנה שתמצא לעצמה את הדרך להירגע בסופו של דבר. בברכה ליאת

29/03/2011 | 21:31 | מאת: מאיה

ישנן רק שתי בעיות עם הפתרון שמצאתי: היא ממשיכה לצבוט אותי, כי היד שלי עדיין נמצאת בסביבה, ואם אני מורידה לה את היד היא מתעצבנת ובוכה או שהיא מנסה למשוך את ידי לעבר החזה או הבטן שלה כדי שיהיה לה יותר קל לצבוט אותי. ובעיה שנייה היא שאני לא עקבית, גם בגלל שאני איתה במשך כל היום, לפעמים אין לי כח ואני פשוט נותנת לה לתפוס לי את היד ולעשות מה שעושה לה טוב רק כדי שתישן. נאמר לי שהדבר הכי לא טוב לילד זה חוסר עקביות של ההורה, ואני מאוד חוששת מההשלכות שיהיה לזה.

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים