איך מתמודדים עם ילדות שתלטניות בכתה?

בתי בת האחת עשרה וחצי נאלצת להתמודד מזה כמה שנים עם שתי ילדות שתלטניות בכתה שלכאורה הן חברותיה. אותן ילדות סוחפות אחריהן בנות ובנים וכל פעם דואגות "להתעלק" ולהציק לילדה אחרת בחבורה, כשכמובן שאר הילדים נגררים אחריהן.לצערי הרב המחנכות לדורותיהן לא עשו דבר על מנת לחנך את הילדים להתנהגות שונה או להבנה כי אין להיסחף אחר דעות אחרים וכדאי שלכל אחד תהיה את דעתו האישית על כל נושא שהוא.כעת בתי היא מושא ההצקה והעלבונות. היא חשה מבודדת ומאויימת רגשית ומגיעה מאד עצובה הביתה עד כדי בכי. היא מרגישה חסרת ביטחון וחסרת אונים. כיצד אוכל לסייע לה ולחזק אותה? אשמח לקבל כלים.

שלום לך, אני יכולה להציע לך מניסיון אישי שהתערבות הורית היא הפתרון במקרה זה. אם המחנכת לא פועלת להפסקת ההתנהגות אז לפנות לרכזת ואם צריך אף למנהלת. בנוסף, הייתי פונה ישירות לאותה ילדה שסוחפת אחריה את ההצקות כלפי ילדתך ומעבירה אליה מסר ברור שאת מבקשת ממנה להפסיק ולהציק לבת שלך לאלתר, הייתי בודקת גם אפשרות לערב את ההורים של אותה ילדה בכדי לבדוק האם יש שם פרטנר.

שלום רב, הזירה החברתית עלולה לתבוע מילדים התמודדויות לא פשוטות, כאשר לנו, ההורים, לא תמיד ברור האם וכיצד נכון להתערב. ילד שאינו נמצא בפסגת הפירמידה החברתית, ואינו משתייך לקבוצת ה'מקובלים' או "מלכי/מלכות הכיתה", גם אם הוא מבואס מזה, עדיין יכול ליהנות ממערכות יחסים מתגמלות, ערכיות ומספקות עם ילדים ברובד החברתי שלו. במקרה כזה, נוכל לעודד את הילדים למצוא את חבריהם הטובים מתוך הילדים החמודים והחיוביים שאינם משתלטים ואינם אלימים, גם אם אינם ב'טופ' כרגע. לעומת זאת, במצבים בהם אנו מתרשמים שהילד שלנו נתון למסכת התעללות, הצקות או ניסיונות להחרימו, יש להתערב ללא דיחוי, ולערב את הגורמים המתאימים בביה"ס, כולל ההנהלה (כפי שהומלץ לך כאן בצדק). כיום אנו יודעים שחוויות קשות כאלה עלולות להשאיר צלקות ונזקים ארוכי טווח, ולכן יש להפסיקן בכל מחיר. לא לגמרי ברור לי האם המקרה שלכם שייך לקטגוריה הראשונה או השניה, אך בכל מקרה - עידוד, תמיכה, ביטחון ביכולתה וכישוריה, תמיד יכולים לעזור. נסי לעודד אותה ליזום קשרים חברתיים במעגלים הרחבים יותר (חוגים, שכונה), ולמצוא תחומי עניין ועיסוק שיתרמו לתחושת הערך העצמי והיכולת. בהצלחה ליאת