כעס

בני בן ה- 5.5 בגן חובה, בן יחיד (אני בהריון) הוא מאוד חכם, קורא, כותב, מבין הרבה מאוד דברים שאף מעל לגילו, אך ברגע שעושים לו משהו לא לרוחו - הוא מיד מתעצבן, כועס, צועק, בוכה וכו'. תגובות מאוד קיצוניות, הוא לא יודע לוותר, הוא חייב להחזיר ולא להישאר "חייב", הוא יודע שבבכי וכעס לא משיגים דבר והוא יודע שמתור לכעוס אך להגיב כמו שהוא מגיב - אסור אך בכל זאת הוא מתנהג כך, ואח"כ מבקש סליחה ושנתחיל מהתחלה. ההתנהגות הזו היא גם עם מבוגרים וגם עם ילדים בגילו וזה קורה די הרבה. לדוגמא, אתמול ב- 19:00 ביקשתי שיחזור הביתה מהשכנים (הוא יודע שבשעה זו צריך לאכול להתקלח, לקרוא ספר ולישון - יודע את הלו"ז) הוא כעס מאוד, לא רצה להיכנס הביתה, צעק, בעט בדלת, אמרתי לו ש"אתה יודע שזה לא יעזור כל הבכי הזה" וכעבור 10 דקות הוא נרגע והמשכנו בסדר היום. דוגמא נוספת, חבר של בעלי נתן לו בצחוק מכה של חיבה, הוא כעס עליו, צעק עליו וכמובן החזיר לו או עם החברים הם משחקים יפה אף לעיתים הוא אומר להם"צאו מהבית שלי, אני לא רוצה לשחק איתכם" אני כמובן נכנסת לתמונה ואומרת לו שלא אומרים דברים כאלו לחברים שלך!. איך אנו, ההרורים אמורים להגיב על התנהגות זו

שלום שרה, נראה שאת יודעת לפעול נכון מול התקפי הזעם, ולא נותר לך אלא לשכלל ולהתייעל בתגובותיך, ובעיקר להישאר עקבית ונחושה. אני מבקשת להפנות אותך לתשובות שנתתי בעבר לשלאלות דומות. אם יהיו לך שאלות נוספות או אי הבנה נוספת, את מוזמנת בהצלחה ליאת http://www.doctors.co.il/forum-3284/message-13267#message-13267 http://www.doctors.co.il/forum-3284/message-19359#message-19359 http://www.doctors.co.il/forum-3284/message-28443#message-28443