מה עושים במצב של מריבות?????????

אז ככה הבת שלי בת ארבע וחצי נפגשת עם בת דודה שלה באותו גיל פעם בשבועיים וכל פעם נוצר מצב שהיא הקורבן והבוכה כשיש מריבה בינה לבין הבת דודה אז היא תמיד באה אלי ובוכה כי תמיד שיש סיטואציה של מריבה בגן הסברתי לה שתלך לגננת בהאותו זמן כדי לפתור את הבעיה ולכן כשאננו נמצאים במשפחה עם הבת דודה הבת שלי מגיעה אלי לפתור את הבעיה גיסתי טוענת שאני לא נותנת לה להתמודד עם המציאות ומצניחה את חולשותה והיא מבחינתה אף פעם לא ניסתה לפתור את העימותים כי הת שלה לא בוכה במריבות בינהם מה באמת נכון לעשות לא להתערב או להתערב ???

שלום רוז, אישית, אני נוטה להסכים עם הגישה הנמנעת מהתערבות במריבות בין ילדים, אלא אם מדובר באלימות בוטה ופוגענית המופעלת כלפי הילד שלנו. ילד שמתרגל לנוכחות המתווכת של ההורה עלול לפתח עמדה של חוסר אונים וחוסר כשירות, ולסמוך פחות על עצמו ועל תושייתו. תוכלי לנסות ולבדוק את התיאוריה הזו, ובכל פעם שבתך מציגה עצמה כקורבן הציעי לה לפתור את העניינים בכוחותיה ("אני רואה שאת פגועה וכועסת/עצובה, אבל אני סומכת עלייך שתצליחי להסתדר בעצמך. אני כאן, קרוב, שומרת שלא יקרה לך שום דבר רע, ועכשיו תחזרו לשחק יפה יחד"). את מוזמנת לעדכן אם יש איזו שינוי בגישה (שלך ושלה). בהצלחה ליאת