ילד בן ארבע וחצי

שלום ושבוע טוב ואשרייך על פועלך. הבן שלי לאחרונה התחיל לחשב מהלכים כמו: אמא קודם תתני לי במבה אחר כך תפתחי אותה ואז אני אשב ואחר כך תשימי לי פסטיגל. או שהוא רואה טלויזיה הוא מסביר לי מה הוא רואה הוא לא סותם את הפה!!! "מהלך ראשון נתקלח מהלך שני נלך לשכב במיטה מהלך שלישי תספרי לי סיפור" .אלו המילים שלו זה נורמלי?

שלום רב, על פניו, איני רואה שום דבר חריג או לא נורמלי שעולה מן הדברים. מה שאת מכנה "חישוב מהלכים" יכול להיות אולי ניסיון להשיג תחושת שליטה (לא שליטה עלייך, אלא שליטה על האירועים). הרבה פעמים, אנשים חרדתיים או כאלה המתקשים לשאת את המתח שמעוררים מצבים עמומים או בלתי צפויים, יוצרים לעצמם שגרה מובנית וידועה מראש, כדרך להימנע מהפתעות. אם בזמן האחרון אירעו בחייכם (או בחייו) דברים לא צפויים או מפתיעים, שעוררו מתח או מצוקה, ההשערה הזו יכולה לקבל אישוש. אם לא, יתכן שמדובר בילד עם צורך חזק בשליטה וסדר. יש בזה משהו אישיותי-תכונתי. דיבור בלתי פוסק יכול גם הוא להעיד על סוג של חרדה או מוצפות רגשית, ויכול להיות שזה חלק מאותו עניין. נסי להישאר רגועה ומרגיעה, ולא ללעוג או לכעוס עליו בשל התנהגותו. ככל שיירגע יותר, סביר שה"תכנון" קדימה יירגע אף הוא. בשמחות ליאת

שלום, נשמע מצחיק אבל אם הילד רואה הופ, יש תוכנית שקוראים לה אוסו שם הוא מבצע הכל במהלכים. תחנה/מהלך ראשונה, תחנה שנייה יכול להיות שהוא מחכה את מה שהוא רואה שם, כך לפחות היה עם הילד שלי...

איזה יופי שאת (אמא אחרת) מצליחה להדגים עד כמה ההקשר קובע את הפירוש שאנחנו נותנים לדברים. מה שעלול להיחוות או להתפרש כבעיה בהקשר אחד, מקבל מובן נורמלי, חביב ושונה כ"כ בהקשר אחר. תודה על ההארה החשובה. מסתבר (שוב!) שפסיכולוג ילדים טוב חייב (!) להכיר את תכניות הילדים לא פחות מאשר את ספרי התיאוריה. תודה לך, אמא אחרת, ואני מקווה שהצלחת להרגיע קצת את האמא המודאגת. ליאת