קימה בבוקר - ילד שהולך לגן חובה

שלום, כמידי בוקר אני מעירה את בני בשעה 6:00. (הוא הולך לישון בשעה 19:30). אני יודעת שקשה לו לקום מיד ולכן אני מעירה קצת לפני, כך שהקימה תהיה נעימה יותר ללא לחץ. בזמן האחרון הוא מתעורר ומסרב לקום מהמיטה. הוא לוקח למיטתו משחקים ומשחק להנאתו. כאשר ברקע אני משמיעה לו שמאוחר מאוד וצריך לצאת בזמן. מה לא עשיתי: טבלת מדבקות, פרס בכל סוף שבוע אם הוא יקום מהר ויתארגן בזמן - זה עזר בדיוק לשבוע ימים. הבוקר זה היה אחד הבקרים הקשים שלי איתו. הערתי אותו בשעה 6:00 כמו כל בוקר, בשעה 7:00 עדיין הוא שיחק במיטה, כאשר בשעה 7:15 אנחנו צריכים להיות בחוץ. גם כאשר אני מציעה לעזור לו, הוא לא מאפשר לי לעזור לו הוא מקשה עלי ומסרב לשתף פעולה. כל בוקר חוזר חלילה, אני יוצאת מהבית אחרי שהרמתי את קולי וכעסתי עליו ויצאתי כועסת מהבית, דבר אשר אני מנסה למנוע אותו בכל בוקר ובכל בוקר הוא מצליח להכניס אותי למעגל הזה. תשאל השאלה האם הוא מעוניין ללכת לגן - התשובה היא : "אימא אני מעדיף להיות איתך בבית" . כל הבירורים שנעשו עם הגננת האם משהו מציק לו בגן - תשובתה היתה - טוב לו בגן. אודה לך מאוד אם תוכלי לייעץ לי שיטה אחרת (שאולי לא שמעתי עליה) כיצד להפוך את הבקרים לנעימים יותר וללא כעסים. תודה אלישבע

שלום אלישבע, נדמה לי שלקום מהמיטה בשש בבוקר, בעיקר בחורף, זה לא כייף לאף אחד (ככה לפחות אני מאמינה), ולכן, בתור התחלה, הייתי מוותרת מראש על הציפייה שהוא יקום בשמחה ויתלבש בזריזות. כך לפחות לא תתאכזבי... יכול להיות שהתשובה שלי אינה "פוליטיקלי קוקרט", ובכל זאת אקח סיכון ואומר לך, שלא תמיד ולא עם כל הילדים אפשר שהכל יילך תמיד 'בנעימים'. כשאת מעירה אותו בבוקר, הישארי לצידו, תני לו להבין (בלי כעס) שאינך מתכוונת "להמליץ לו לקום בזמנו החופשי", אלא להביא אותו בזמן לגן. תני לו לבחור - "אתה חושב שתצליח להתלבש לבד, או שאתה צריך עזרה?". תהיה תשובתו אשר תהיה, אל תעזבי את החדר, ודאגי שיתחיל להתארגן תוך שאת מסייעת היכן שצריך. אל תאפשרי משחקים נעימים בבוקר - זה לא הזמן. הסבירי לו שיוכל לשחק רק אם יישאר זמן לפני היציאה לגן. כמו שאת מבינה, אין פתרונות קסם, אלא רק עבודה קשה, נחושה ועקבית. ילדים אינם מתחנכים לבד, וגישה סלחנית מדי או פסיבית של ההורים עלולה להוביל בסופו של דבר לקונפליקטים ולכעסים מהם רצינו להימנע מלכתחילה. שולחת לך כוח ועידוד ליאת