גרשין

שלום וחג שמח כתבתי לך בעבר על עבי ילדי שלא בקשר איתם אז בפורים אחרי 6 חודשי ניתוק הוא יצר קשר ובקש לראות את הילדים בהתחלה סרבתי כי כעסתי עלו ואחרי שחבר שלו שכנע אותי הסכמתי הוא לוקח את הילדים כל שני וחמישי ואמור גם כל שבת שניה בשבת הראשונה שלקח אותם הילדה חזרה שלא כל הזמן שחוזרת ממנו חזרה עם צמות שורש מסודרות התקשרתי לשאול אותו מי עשה לה התנפל עלי יש לי חברה זה החיים שלי מפגרת וכד אמרתי לו שאני לא מוכנה שכל זונה מהרחוב תיגע בבת שלי אז הוא אמר שהוא יותר לא יקח את הילדים בשבתות בגלל שקשה לו איתם הוא לא מסתדר וכשהוא מביא עזרה זה לא מקובל עלי הוא לוקח את הילדים רק פעמים בשבוע למשך 3 שעות בכל פעם עכשון חג הילדים אתי בבית כל היום הוא בחופש ולא רוצה לעזור דוקה הילדים מאוד קשורים ומתגעגעים עלו לא מפסיקים לדבר אתו משחזר להיות בקשר כל יום שואלים היום הוא יבוא? אני גם מזהה קושי וגעגועים בהתנהגותם אני תוהה האים לא היה עדיף שלא יהיה איתם בקשר מאשר ששוב הוא רב אתי והם שוב במצב של געגועים אלו לפי החוק אני מחויבת לתת לו אותם כשהוא רוצה הוא חי כמו מלך והילדים כל היום רק עלי

שלום דפנה, קשר רציף עם אבא הוא דבר חשוב ונכון עבור כל ילד. הגעגועים שלהם אליו יכולים להעיד על חוויות חיוביות בסה"כ במחיצתו, וחבל לחסוך מהם את הקשר. כאנשים מבוגרים שחיים בנפרד, יהיה על כל אחד מכם, ההורים, לקבל את הרעיון של בן/בת זוג חדש/ה מתישהו, ורצוי שהפרטנר החדש יהיה גם הוא בקשר טוב עם הילדים. אני לא בטוחה שמי שקלעה צמות לבתך הייתה "זונה מהרחוב", ואולי דווקא ההפך. עדיין, לתחושתי, ילדיכם משלמים את מחיר המאבק ביניכם, ועליכם לפתור את שאלת היחסים ביניכם (רכושנות/קנאה/חיסול חשבונות) בנפרד משאלת הסדרי הראייה. בברכה ליאת