מעשה סדום בגיל 3

בני היום בן 14. לפני כשנה סיפר לי הוא זוכר מעשה סדום שבן זוגי ביצע בו כשהיה בן 3. ניסיתי לא להתייחס לאמירות הקשות של בני ואמרתי שיהיה בסדר ושלא ידאג. היום אין לנו קשר עם בן זוגי כבר 10 שנים. האם יתכן שהמעשה הזה ישפיע על בני בעתיד ואם כן כיצד? הוא לא טופל ע"י פסיכולוג כי זה היה מזמן. האם יש קשר בין התנהגותו היום למב שחווה בעבר? היום הוא לא מגיע באופן סדיר לבית הספר, מרבה להישאר בבית, ביסודי סבל מדחייה חברתית, היום מסתובב עם נערי שוליים אשר נמצאו בסיכון. מה עליי לעשות כדי לעזור לבני?

שלום רוית, אני מניחה שתגובתך ה'לא מתייחסת' באה כניסיון לסייע לבנך, אך למרבה הצער, כאשר עולה זיכרון קשה כ"כ, תגובה כזו היא לא הדבר הנכון לעשות. בחוויה של הילד הקטן, הנאנס בביתו, אף אחד לא שמר עליו, לא ראה מה נעשה בגופו, ולא היה שם כדי לעצור את הזוועה. בכל מבוגר שעבר התעללות בילדות, מסתתר הילד הקטן שמבקש לתת עדות. הכאב אינו פוחת עם השנים, ולפעמים הוא מתגבר (יחד עם ההבנה של מה שאירע). אני סבורה שעליך להפנותו מיידית לטיפולו של גורם מקצועי, ולאפשר לו לעבד את הטראומה בקצב שלו בסביבה תומכת וקשובה. וכן, הקשר בין טראומות עבר להתנהגות בעייתית בהווה קיים, ולכן חשוב לטפל בהן. ליאת