שלום, שאלה..

בני בן 3 ואני מפגישה אותו עם חברים מהגן.לפעמים מזמינים אלינו ולעמים הולכים לבית החבר/ה. אני נתקלת לא פעם בסיטואציות שבהן הוא רוצה צעצוע שנמצא אצל החבר ואז הוא פונה לחבר ומבקש את הצעצוע. החבר מסרב ואז בני בא אליי ואומר לי "הוא לא נותן לי" אני אומרת לו - תבקש ממנו בני - הולך לבקש, החבר מסרב שוב בא אליי - הוא לא נותן לי אני אומרת לו - תגיד לו שתשחקו בזה ביחד או תגיד לו שתחליפו -אתה תיתן לו את שלך ולהיפך או קצת אתה וקצת הוא הוא הולך, עושה את מה שאמרתי לו והחבר מסרב ואז הוא שוב בא אליי מה עושים? האם אני נוהגת בסדר? לפעמים אני בעצמי לא יודעת מה להגיד ואז אני מרגישה חוסר אונים כמו הבן שלי מה נכון ומה לא נכון? אנא עזרתך

שלום טל, ילדים בני שלוש עשויים להיות מאד רכושניים, ובעיני יש לכבד זאת. את מציעה לילד שלך - בצדק רב - לנסות לבקש מהחבר לשתף אותו במשחק. אלא שיש עניין נוסף אותו אנחנו צריכים להסביר לילדינו (בכל הגילים) - כאשר אנחנו מבקשים משהו ממישהו, עלינו להביא בחשבון את האפשרות שנקבל "לא", ועלינו לכבד זאת. זה מסר חשוב, ומיומנות חברתית הכרחית. לעיתים קרובות (שוב, באשמתנו כהורים) הילדים שלנו מבלבלים בין בקשה לדרישה. נדמה להם שאם מבקשים יפה, האחר חייב להיעתר. זאת, כמובן, טעות נפוצה. לכן, תוכלי לומר לילד שלך "תנסה לבקש ממנו יפה, אבל אם הוא לא ייתן לך, תצטרך לשחק במשהו אחר כי זה שלו, וכרגע קשה לו להתחלק". בברכת "כל ישראל חברים" ליאת

האם זה נכון גם הפוך? חבר שמדיע לשחק עם בני בבית שלנו והבן שלי לא רוצה לתת צעצוע שלו.לבקש מהבן שלי פעם אחת שייתן קצת לחבר ואם הוא מסרב להניח לו? אני לא מצליחה להבין לגמרי כי אני מחנכת את הבן שלי לחלוק ואז כשמגיעים לבית של ילד אחר אני צריכה להגיד לו שהחבר לא חייב לחלוק?!