הום סקולינג לילדה מקסימה בת 3.5

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

16/01/2011 | 10:16 | מאת: מישו

הילדה שלי (השלישית במשפחה) נכנסה השנה בגיל 2.5 לגן פרטי (חצי יום). היא נהנית בו, לומדת ומבלה עם בני גילה (יש לה חיבור נהדר עם הילדים). הבעיה שהגננת יוצאת בסוף השנה לפנסיה. בחיפושינו אחר גן פרטי לשנתיים הבאות (אנחנו נכניס אותה לגן עירוני רק בעוד שנתיים וחצי), לא הצלחנו ליפול מהכסא לגבי שום גן שראינו (אני מודה שיש לנו סטנדרטים גבוהים). נוסף על כך, מסתבר שאמורה להיוולד לה אחות, ושאשתי תשאר בבית לפחות עוד שנתיים עם התינוקת. אחד הרעיונות שהוצע הוא להשאיר אותה בבית: להעשיר אותה באמצעות פגישות עם ילדים אחרים המתחנכים בהום סקולינג ולהעניק לה חוגים אחר הצהריים, עד שתגיע לגן חובה (בגיל 5.5) אין ספק שיש כאן פן כלכלי, אבל הוא לא העיקר. השאלה היא האם אנו עלולים לגרום לה נזק בעיקר בתחומים השילוב החברתי? ההתפתחות הרגשית ואולי גם עלולים לגרום לעיכוב התפתחותי? אשמח לתגובה בנושא

17/01/2011 | 01:15 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום רב, חינוך ביתי אינו שם נרדף להשארת הילד בבית, אלא לתכנית חינוכית מובנית, המותאמת לצרכים האקטואליים של הילד, מבלי להזניח שום תחום. הישארות בבית עד גיל שנתיים וחצי או שלוש אינה מצריכה בדר"כ היערכות מיוחדת, שכן רוב צרכיו של הילד מסופקים די והותר גם בסביבה הביתית הרגילה. סביב גיל שלוש, הצרכים החברתיים של הילד הופכים קריטיים מאד, וכך גם הצרכים הקוגניטיביים והמוטוריים, המקבלים מענה מדוייק ומותאם במסגרת החינוכית החוץ-ביתית. הגן מספק שפע של גרייה (תכנים, חומרי יצירה, חצר עשירה במתקנים, חברת ילדים, טיולים, חוגי העשרה, מפגש עם מבוגרים שאינם הוריהם, התנסות בפעילויות מוטוריות מגוונות, ועוד) שלא תמיד מתאפשרת במרחב הביתי. אם אתה סבור שאשתך ואתה תוכלו לספק את כל זה באופן מיטבי, הסיכויים לנזק או חריגות מצטמצמים משמעותית. בברכה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים