ילד כבן 7
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
יש לי שאלה- בני כבן 7 והוא שנה ראשונה בכיתה א' . הוא תלמיד טוב מאוד ואין לו בעיות למידה . מורתו מציינת כי הינו נבון , בעל תפיסה מהירה . אך בכל זאת יש לי עימו בעייה שאני מתקשה להתמודד עימה - כל יום אחרי ביה"ס הוא עושה לי בעיות עם שיעורי הבית . אינו רוצה לעשותם וכול פעם זה מתנהל בויכוחים . הוא רוצה לעשות בסלון , וכשהוא בסלון הוא מתמרח ובורח החוצה לשחק.מערכת אינו רוצה להכין , איני יודעת כיצד להתמודד עם הסוגיה ? אני מנסה להקנות לו הרגלי למידה , אני מנסה ללוות אותו ולהיות לצידו כאשר הוא עושה שיעורים (למרות שהוא אינו זקוק לי בכלל ) , אך ללא הועיל. מה עושים? בפרט שמדובר בילד נבון .. ששיעורי הבית אצלו זו אינה בעיה והוא עושה אותם בזריזות ללא כל קושי . מאיפה זה נובע ? אני יודעת שתלמידים שיש להם קשיים לימודיים אינם אוהבים לעשות שיעורים , כיוון שזה מפגיש אותם עם הקשיים , אבל כאן המקרה הוא אחר. אנא עזרי לי !
שלום עינת, כיתה א', ובמידה רבה גם כיתה ב', עניינה רכישת הקריאה, הכתיבה וראשית החשבון, ולכן מדובר בלמידה 'טכנית' בעיקר, המתמקדת בשכלול המיומנויות. שיעורי הבית נועדו לסייע לילדים להתאמן על חומר הלימוד ולבסס הרגלי למידה נאותים. ילד ששולט בקריאה וכתיבה, עלול להשתעמם מאד משיעורי הבית, אשר כאמור מתאפיינים בחזרתיות 'טכנית'. בנוסף, טווח הקשב של ילדים צעירים הוא קצר למדי, ומה שנראה להורים כמשהו קצר שנגמר צ'יק-צ'ק, עלול להירשם בחוויה של הילד כמעמסה מעצבנת. נדמה לי שמה שקורה לכם כרגע, זה שבמקום להקנות לילד שלך הרגלים של לומד עצמאי, את מלמדת אותו לשנוא את הכנת השיעורים, והופכת אותם למוקד של מאבק וריב. את בודקת אותו, מכריחה אותו להתיישב על השיעורים דווקא כשאין לו חשק, יושבת על ידו גם כשאין בכך צורך אמיתי, ומשדרת לו שהוא לא יכול לבד. אני מציעה להניח לילד שלך לנוח אחרי ביה"ס, להירגע מול טלוויזיה או מחשב, או סתם לשכב ולחלום קצת. זה צורך אמיתי אחרי שעות ממושכות בביה"ס בהן הוא נדרש לשבת ולמלא הוראות. בשעות אחה"צ עודדי אותו להכין את השיעורים בעצמו, בלי לבדוק (למחוק, לתקן או להעיר). תוכלי לשלוח לו מדי פעם הערות מחזקות ומעודדות כמו "איזה יופי לראות אותך עובד יפה בעצמך!" או "כל הכבוד על זה שאתה תלמיד חרוץ שאפשר לסמוך עליו!". זכרי ששום דבר נורא לא באמת יקרה גם אם הוא יפספס משהו. המורות מביאות בחשבון אפשרות כזו, ובדר"כ הן סלחניות בכיתה א'. הזכירי לעצמך שמדובר בילד קטן, שהצורך לשחק או ליהנות עדיין חזק יותר מדברים רבים אחרים. זה טבעי ונורמלי. אין לי ספק שזה עלול להיות לא קל עבורך לזוז קצת, אבל לטעמי שניכם תרוויחו מכך הרבה, גם אם השיעורים לא יהיו מושלמים ופה ושם הוא ישכח מחברת. מה את אומרת? ליאת