הי ליאת, שכחת לענות לי

כתבתי הודעה וכתבתי לה המשך (כמה הודעות למטה), אז אולי לא שמת לב. הנה ההודעה שלי שוב: שלום בני בן 4 בגן טרום חובה. כחודש-חודשיים אחרי תחילת שנת הלימודים הגננת דיווחה לי שהוא מתחבר לילדים בעלי התנהגות "שלילית", גם התחיל לדבר לא יפה לגננות, לירוק ולהציק לילדים, כחיקוי לילדים אחרים. גם בבית הוא מדבר מילים לא יפות, מתנהג בצורה שלילית וכמעירים לו הוא מקלל ("מטומטמת", "דפוקה", "מעצבנת" וכיוצא בזה). דווקא בחודש האחרון היתה הטבה, אבל בימים האחרונים הוא חזר לסורו ולפני מס' דקות הגננת התקשרה והודיעה לי שהיא רוצה שנפגש לשיחה. סיפרה שהוא מדבר לא יפה, מקלל את כולם, הוריד את המכנסיים ועשה פיפי בחצר איפה שכולם משחקים וכשמעירים לו אז שוב "מטומטמת" וכו'. אציין שהילד עבר אבחון שגילה שהכל בסדר פרט לבעיה קלה מאוד בדיבור, היה מטופל בריפוי בדיבור וזה שיפר לו את הביטחון העצמי. עשכיו הוא מדבר רגיל. הוא די חסר ביטחון ולכן אולי נגרר אחרי "גורמים שליליים". בבית עשיתי איתו "הסכם": כל אחר-צהרים וערב (בלי קשר להתנהגות בגן) שהוא יתנהג יפה, אני מציירת לו "סמיילי" על לוח. אם שבוע שלם יהיו "סמיילים" - הוא יקבל מתנה. זה עבד מצוין שבוע. השאלה מה לגבי הגן? אני לא יודעת עד כמה זה חמור. אני די אובדת עצות. הפסקתי את העבודה שלי אחרי השיחה עם הגננת, כי אני לא מסוגלת להמשיך. מאוד מודאגת. בינתיים דיברתי בערב עם הילדון והוא אמר לי שהוא לא עשה פיפי בחצר, אלא בגן שעשועים היה צריך פיפי והלך לצד, "איפה שמותר", הגננת לא היתה שם אלא אחת המטפלות,היא כעסה עליו אז הוא נפגע וקרא לה "מטומטמת". זה ילד שלא משקר, גם אם הוא מתנהג לא יפה הוא מודיע לי, אז אני סומכת עליו במאה אחוז. בכל מקרה אמרתי לו שכשהוא נמצא בגן הוא צריך להישמע למטפלות ולא לענות בחוצפה. השאלה היא למה הגננות לא מסוגלות לטפל בזה בעצמן? הרי אם אטיף לו אחרי שעות הגן זה לא יהיה אפקטיבי. היום אני נפגשת איתה ואני אגיד לה. בכלל, הרבה הורים מתלוננים שהגננת הזו עושה "דרמה" מכל פיפס ומצד שני כשיש בעיה אמיתית, לא מדווחת. תודה ויום טוב.

אמא יקרה, אני מתנצלת שדילגתי עלייך. זה כנראה שילוב של עייפות והעובדה שלא היית "אדומה"...סליחה. ולשאלתך - אני מסכימה איתך מאד, וחושבת שאין טעם להעניש ילד פעמיים, בגן ובבית. מסיבה זו חשוב לתת גיבוי מלא לגננות, ולאפשר להן לאכוף את כללי ההתנהגות בגן כפי הבנתן. אם אינך סומכת על צוות הגן, זה כבר סיפור אחר, אבל לא ניכנס לזה עכשיו. כרגע, כל עוד הוא בגן, עליו לציית לכללים של הגן (גם אם יוצאים מגבולותיו אל גן השעשועים). למרות האמור כאן, יש חשיבות עצומה למה שקורה לכם איתו בבית, ועמדה סלחנית כלפי הפרה בוטה של הגבולות או כלפי התנהגות מחוצפת ולא מכבדת, עלולה להחריף מאד את המצב, ולהביא לבעיות חמורות הרבה יותר בעתיד. נדמה לי שאם הפסקת לעבוד עקב תחושות חוסר אונים וייאוש, את זקוקה לעידוד ועזרה של איש מקצוע. אני לא מתכוונת לטיפול פסיכולוגי אלא להנחייה הורית קצרה, שתסייע לך לפעול באופן נחרץ ויעיל בבית. אם הילד שלך מרשה לעצמו לקרוא לך מטומטמת ודפוקה, זה אומר שבחוויה שלו אין מעליו דמות סמכותית ששומרת ומגנה עליו. הוא עלול לתפוס אותך כחלשה ולא סמכותית, ואת עצמו כנטוש וחסר הגנה מצד אחד, או שיכור זכויות (זמנית) מצד שני. שיטת הפרסים יכולה לעבוד מצויין, אם עושים זאת באופן מושכל, עקבי ומסודר, תוך הגדרה ברורה מתי כן ומתי לא מקבלים את התגמול. חשוב, במקביל, לחשוב באופן יצירתי על סנקציות שליליות (תוצאה טבעית של מעשיו והתנהגותו) שיגרמו לו להבין שהוא רק מפסיד מהתנהגותו המחוצפת. אני ממליצה לך מאד להיעזר בכל זאת בהדרכה הורית, ולהרוויח מחדש את היחסים שלך עם בנך. אני מניחה שפניה להדרכה ועזרה תניח גם את דעתה של הגננת, שבודאי תסכים לשתף פעולה ולסייע מצידה. מה את אומרת? ליאת

הי ליאת, תודה על התשובה. אני מסכימה איתך מאוד שהדרכה הורית תעזור. אציין שבבית הוא הפסיק כמעט לגמרי לקלל ולהשתמש במילים לא יפות, כי כשהוא עשה כן, הצבתי לו גבולות בכך שאמרתי לו שכל עוד הוא מתחצף, אני לא מוכנה להימצא בחברתו/לשחק איתו/לספר לו וכו'. הבעיה היא רק בגן. דיברתי עם הגננת והתברר שכל הסיפור הזה הוא רק יומיים. גם הגננת היתה חולה ולא היתה כמה ימים, וגם אנחנו עוברים דירה, כך שיכול להיות שזה משפיע עליו. מכל מקום, סיכמנו שאם זה ממשיך בשבוע הבא, אני מבקשת שתבוא היועצת החינוכית ותצפה עליו ותשוחח איתי מה עושים לגבי ההתנהגות בגן. לא ניכנס לזה, אבל התגובות של הגננת מאוד מוזרות. תודה ושבת שלום