גבולות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

12/01/2009 | 21:27 | מאת: מירה

שלום, אני אימא לילד בן 16. מאוד מטריד אותי שאני לא יודעת מה קורה לו כשהוא לא בבית. הוא מסתובב עד השעות הקטנות בחוץ עם חברים, שחלקם מאוד לא מוצאים חן בעיני. על כל הנסיונות שלי לדבר איתו ולשאול הגיב בכעס או התעלם. אני יודעת שהוא שותה אלכוהול ואולי גם מעשן. ניסינו מספר פעמים להציב לו גבולות של שעת החזרה הביתה אך אינו עומד בגבולות אלה. אני גם חוששת לעמוד על שלי כי אני פוחדת שאז הוא בכלל לא יספר כלום. התחושה היא שאני מנותקת לגמרי ממה שקורה לבן שלי ואין לי שום שליטה על מה שמתרחש בחייו. הייתי מאוד רוצה לקבל עצה מעשית על איך עלי לנהוג במצב זה. תודה, מירה

13/01/2009 | 02:18 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום מירה, אחת המשימות המרכזיות שלנו, כהורים, היא להתאים את עצמנו לצרכים המשתנים של ילדינו לאורך שנות התפתחותם. תקופת ההתבגרות, בעיקר בשליש האמצעי שלה, מציבה אתגר לא פשוט בפני ההורים, על רקע הצורך הגדל והולך בעצמאות ומרד. בשלב זה בחיינו, עלינו להכיר בכך שיהיו יותר ויותר "שטחים מתים", בהם לא נדע בודאות מה הילד שלנו עושה, עם מי הוא מתראה, ובמה הוא מתנסה. זוהי חוויה חדשה ומטרידה, בעיקר להורים עם צורך חזק בשליטה או עם דרגות גבוהות של חרדה. בשלב זה משתנים חוקי המשחק, כשהמרוויחים הגדולים הם מי שמצליחים לשמר או לייצר מחדש תקשורת טובה בבית. תקשורת טובה היא היכולת להידבר מתוך כבוד הדדי וסובלנות, ומתוך נכונות לשאת ולתת באופן הוגן במצבים של ניגוד אינטרסים. את מצליחה לזהות נכון את הצורך בתקשורת (הרי לא נוכל, טכנית, להשגיח לאן ילכו, עם מי, ועם מי לא), אך מתקשה - אולי בגלל החרדה - לעשות זאת באווירה הנכונה. כך, מה שנחווה בעינייך כהתעניינות, נתפס בעיניו כחקירה, חטטנות או השגת גבול. חשוב להדגיש כאן, שתקשורת טובה אינה עומדת בסתירה להצבת גבולות ואכיפתם. ה'קונץ' הוא להתעניין באמת במה שהוא אוהב ועושה, מתוך עמדה מכבדת ולא שיפוטית, יחד עם עמדה תקיפה ובלתי מתפשרת כלפי התנהגויות מסוכנות כמו צריכת סמים ואלכוהול. כאן נכנסת שוב היכולת לנהל משא ומתן (למשל- "אני לא אוהבת שאתה מעשן סיגריות, אבל אני מוכנה להשלים עם זה כל עוד תבטיח לי שלא תיגע בסמים ואלכוהול"), כמו גם היכולת להכיר בכך שלא על הכל נסכים. ועוד מילה קטנה על גבולות - גם בגיל ההתבגרות קיים הצורך בדמויות סמכות חזקות ועקביות. אל תהססי מלקחת על עצמך את התפקיד, כולל הפעלת סנקציות כשצריך. כדאי לאוורר את הכללים הישנים ולבחון אותם בהגינות לאור המצב החדש. לאחר שהוסכם מה מותר ומה אסור, קל יותר לשני הצדדים לכבד את הגבולות. בהצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים