כיצד להגיב כשהילד מספר שהרביצו לו בגן
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
כשהילד מספר לי שהרביצו לו בגן אני מיד עונה שזה בטח לא היה לו נעים, אני שואלת אותו מה הוא עשה אחרי שהילד הרביץ לו והוא עונה לי שאמר לו "די זה לא נעים לי" (בקול חלש ונעלב) הגננת אמרה שהוא נוטה לבכות מהר ולגשת אליה וכשהם מנחים אותו להגיד משהו לילד הוא דורש שיבואו איתו. ידוע לי שישנם הורים בגן שהתגובה שלהם היא הרביצו לך תחזיר אני לא בעד אם כי עמוק בלב הייתי שמחה אם היה קצת מחזיר ומרתיע. מה עלי לעשות, מה דעתך על ההתנהלות שלו יש לציין שהוא ילד מאוד אהוב בגן בקרב הילדים ובקרב הצוות וישנם תקופות בהם הגננת מתארת אותו כמנהיג הגן, הוא דעתן ומצחיקן. לא ברור לי בגיב בכזו כניעות לסיטואציות הללו
שלום לך, עמדתי בנושא ברורה מאד, ונתתי לה ביטוי לא פעם בפורום ובהדרכות הורים. ילד שאינו פועל באלימות הוא נכס, והלוואי שהיו עוד ילדים כאלה בכל גן וכיתה. למרבה הצער, הגישה של "מרביצים לך - תחזיר!" מעבירה מסר בעייתי, לפיו קונפליקט (ובמיוחד קונפליקט אלים) פותרים באמצעות (עוד) כוח. אני שמחה על ההזדמנות לנצל את הבמה הזו, ולהפציר בהורים כולם לשנות את תפיסותיהם בנושא, ולהתחייב למסר גורף לפיו אלימות היא לא הדרך. אם הילד שלך הפך מנהיג בזכות דעתנותו, חכמתו ויכולתו להשתמש בהומור, הוא מצוייד כבר בכלים הנכונים. זה אמנם לא מבטיח לו חסינות מפני אקטים אלימים פה ושם, אך זה מקטין מאד את הסיכוי להסתבך בצרות, ומגדיל את סיכויו לפתח מעגל חברתי איכותי, הנשען על ערכים של כבוד ושלום. אנא קראי גם את תשובתי לרוזה, כמה קומות מתחת, לשאלה שכותרתה "העלבות בגן". בברכה ליאת
תודה על תשובתך המחזקת. עוד שאלה קטנה בנושא, האם זה בסדר להנחות את הילד להגיב בקול תקיף (טוב נו, קצת לצעוק) באמרו "די,זה לא נעים לי, אני לא מסכים שתרביץ לי". כשהצעתי לו להגיב כך אמר לי שהוא (הילד שהרביץ) יבהל וזה לא נעים לצעוק (כנראה שזה התגובה שקיבל מהגננת כששמע בקולי). ניסתי להסביר לו שזה באמת לא נעים לצעוק אבל זה גם לא נעים שמרביצים ושבמקרה כזה הוא יכול לצעוק עליו כדי שיפסיק. מה דעתך?
מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
