ילד מכה בגן

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

28/12/2010 | 09:52 | מאת: רינת

שלום רב, שאלתי היא לגבי בני בן ה3 ילד פירח מאוד בעל אוצר מילים נרחב, הכעיה היא שהוא מאוד אלים, פותר בעיות מייד במכות בימים האחרונים החל לנשוך מאוד בגן ומאוד חזק בשל כל סיבה שלא נראית לו באותו רגע, השאלה היא מה ניתן לעשות?

28/12/2010 | 09:56 | מאת: רינת

רציתי להוסיף כי לפני 3 שבועות נולדה לבני אחות קטנה , הוא מתנהג למופת כלל לא מקנא מקסים, עוזר לנו מאוד יש סיכוי שיש קשר בין הדברים אך גם לפני כן הוא היה מאוד אלים , לא מוכן לתת לילדים לשחק במשחקים שלו, רואה ילדים בפארק וישר אומר להם שהם פויה פיכסה וכו... רוצה להרביץ ללא כל סיבה אני רוצה לפתור את העניין לפני שבגן יתייחסו אליו כעושה בעיות סדרתי ... תודה!

28/12/2010 | 14:37 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום רינת, כמו שנכתב כאן לא פעם בפורום, פעוטות בגיל שנתיים-שלוש מתקשים עדיין להפעיל ביעילות מנגנונים של וויסות רגשי, ולכן יכולת העמידה בתסכולים מוגבלת. אצל ילדים עם מזג סוער, נראה יותר ביטויים של תוקפנות, הן כלפי ילדים אחרים (או מבוגרים) והן כלפי חפצים. מסיבה זו, חשוב מאד לאמן את הילדים כבר מראשית חייהם, להתמודד עם מצבי תסכול. היום נוהגים לקרוא לזה "גבולות". ילד מפונק, שהוריו מתקשים להציב לו גבול ולומר לו "לא", לומד לחשוב בטעות כי הוא מרכז העולם, וכי דברים אמורים להתנהל תמיד בהתאם לרצונו. כאשר הוא נתקל במישהו אחר העומד בדרכו (לוקח ממנו צעצוע או תופס לו את הנדנדה בפארק), הוא לא מצליח להכיל את הסיטואציה ו'מתפוצץ'. המעבדה החברתית הטובה ביותר היא המשפחה. כאשר אתם, ההורים, מתרגלים את הילד באכזבות קטנות, במצבים בהם אינו מקבל מה שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה, במצבים בהם הוא נדרש להתאפק, להמתין, לוותר, להתחשב, אתם למעשה מניחים יסודות טובים למציאות החברתית בחוץ. הולדת אחות קטנה (מזל טוב!!!) יכולה להציב בפני ילד קטן מציאות חדשה, בה הוא נדחק מהעמדה הבלתי מעורערת של הבן היחיד, למצב בו הוא נדרש בעל כורחו להתחלק בתשומת הלב ולדחות סיפוק. מבחינות רבות, הולדת אח חדש מצילה לעיתים את הבן הבכור ואת הוריו, מחלצת אותו בהכרח מהעמדה ה'רודנית' ואת הוריו מהמעמדה המעניקה ללא גבולות, ומאלצת את כולם להסתגל למציאות החדשה. יש בשוק לא מעט ספרי הדרכה להורים, המייעצים כיצד להציב גבולות ביעילות, ואם את מעדיפה את הדרך הקצרה והיעילה, תוכלי לפנות להדרכת הורים אצל פסיכולוג ילדים קליני. בהצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים