המכה חלפה אבל הגו מסרב להרפא

אתמול בבית הספר במהלך ההפסקה בני בן ה-16 נקלע לויכוח עם נער אחר, העניין הסתיים במכת אגרוף לאפו של בני, הוא דימם ונסוג, המורה התקשרה אלי ומיד הגעתי ולקחתי אותו לצילום, האף בסדר ומעט נפוח אבל האגו פגוע מאד. הנער השני הורחק לשלושה ימים, הוריו התקשרו להתנצל ולנסות להפגיש בניהם, הנער עצמו התקשר בכדי להפגש עם בני ולשוחח על העניין, בני צרח עליו וטרק לו את הטלפון. (אני רוצה לציין שכבר כמה שנים שבני אינו מקבל את עצמו באופן מלא וטוען כל הזמן שהוא פחדן עם פנים נחמדות מדי, שקט, רזה מדי, וותרן ולכן קל למי שרוצה לעשות רושם על החבר'ה לרדת דווקא עליו מתוך הנחה שהוא לא יעשה כלום בעניין. דווקא בחודשים האחרונים הוא תפס גובה, התחיל להתאמן במכון כושר ונראה היה שבטחונו העצמי גובר, יש לו גם מספר לא מבוטל של חברים והוא מוזמן ויוצא די הרבה). ובחזה לאירוע, היום בני הלך לבית הספר באיחור וחזר מוקדם בטענה שכואב לו. הוא ניסה ללמוד למבחן ולא הצליח, הוא טוען שהעניין לא יצא לו מהראש, שהוא יצא פראייר ואפס, שכולם מרחמים עליו ושהוא חייב לפרק את הנער השני, מצד שני הוא קורא לעצמו פחדן וטוען שלא יהיה לו אומץ לעשות כלום. הוא בוכה מדי פעם ומתפרץ בזעם תוך דפיקות על הקירות והדלתות. אנחנו מוטרדים מאד. אמרתי לו שאומץ אינו קשור למכות אלא לאופי חזק, חברות וכו', כלום לא נראה כחודר אליו, הוא פגוע ומושפל בצורה קיצונית ומרגיש חסר אונים וכך גם אנחנו, הוריו.

שלום אבי, התיאור שלך נגע ללבי. מי מאיתנו לא חווה את הזעם הנורא הממלא אותנו לאחר אירוע משפיל או מבזה? אני מבינה את בנך מאד, ויכולה להזדהות עם תחושותיו. ובכל זאת, עלינו ללמוד להירגע, לחזור לנקודת הבסיס שלנו, ולבצר את התפיסות העצמיות שלנו, כדי שלא יקרסו מול ההתקפה הבאה. הדברים שאתם אומרים לו באמת יפים ומחזקים בעיני, ואני מקווה שהם יסייעו לו לשרוד את האירוע הנוכחי. גם אם נדמה לכם שהוא נאטם, אין לי ספק שמה שנאמר בכנות אותנטית, בסופו של דבר נכנס אל הלב, ומביא נחמה. ובכל זאת, לאור ההיסטוריה שאתה מתאר, של חוסר ביטחון, התכנסות ופגיעה בדימוי הגוף ובדימוי העצמי, הייתי שוקלת (בזהירות, לא בכל מחיר) מתן סיוע פסיכולוגי, שיחזק את המגמה הנוכחית של ה'הזדקפות' שלו. דבר נוסף שאפשר לעשות, זה לרשום אותו, חוץ מחדר הכושר שזה יופי, גם לחוג של אמנויות לחימה, שם יוכל לעדן את הזעם והאגרסיות המצטברים בו, המופנים כרגע בעיקר אל עצמו. מה אתה אומר? ליאת