חוסר משמעת אצל ילד בן שנתיים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

15/12/2010 | 20:44 | מאת: אמא מודאגת

שלום רב, אני אמא לשני ילדים, הגדול בן שנה ואחד עשר חודשים והקטן בן חצי שנה. הילד הגדול מאוד מפונק ועד לחודש ספטמבר האחרון שנכנס לגן הוא טופל ע"י סבתא וסבא. בחודשים האחרונים ההתנהגות שלו ממש חסרת גבולות ומשמעת: הוא מרבה להרים ידיים עלי ועל אביו, לזרוק חפצים בכעס(וגרם כבר נזקים של מאות שקלים), הוא צועק, בוכה ומשתטח על הרצפה ללא הפסקה, מרביץ לעצמו, משליך את המוצץ ואם אין לו משהו ביד הוא לוקח מה שלידו ומשליך, הוא אוכל עם הידיים(מעט מאוד עם כף או מזלג) ומרבה להשליך אוכל. לגבי משחקים, הוא מאבד עניין מהר מאוד ומסרב לאסוף את הצעצועים כשמסיים. אני כבר אובדת עצות ומלאת תחושת אכזבה מעצמי, שכן לא ציפיתי שאכעס על בני כל כך הרבה ובגיל כל כך קטן. כשאני שואלת בגן איך ההתנהגות שלו הם אומרים לי שהוא מקסים ולא מבינים על מה אני מדברת. חשוב לי לציין כי הוא מאוד מאוד מאוד קשור אליי ובכל זאת לא מקשיב לדבריי. דבר נוסף שחשוב לי לציין שהוא מדבר מאוד יפה וברור(הרבה מעבר למצופה מבני גילו) וכי הוא ילד מאוד חכם ונבון עם זכרון מדהים(גם בגן הגננות תמיד מתפעלות מכך). כיצד עליי להתמודד עם הדברים? האם זו התנהגות חריגה לגילו? תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה
17/12/2010 | 00:32 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום רב, את יודעת, ילדים אינם נולדים מחונכים או ממושמעים. הם הופכים ליצורים בני תרבות הודות לתהליך איטי ומפרך של חינוך ולמידה, עליו אחראיים תחילה המבוגרים בחייהם (הורים, מחנכים) ובהמשך גם סוכנים נוספים. הילד שלך אינו ילד 'רע', 'בלתי ממושמע', 'מפונק' או 'לא מתורבת'. הילד שלך פועל עפ"י רצונו ודחפיו פשוט כי אף אחד לא עוצר אותו, או לא עוצר אותו באופן הנכון. הוא מתנהג כמו כל בן שנתיים אחר, הנאבק על עצמאותו, מצד אחד, אך גם מאד תלוי בהוריו, חרד וחסר אונים, מצד שני. אני מציעה לך לחפש באינטרנט מאמרים וכתבות בנושא "גיל שנתיים האיום", כדי להבין מדוע תינוקות בגילו מתנהגים כפי שהם מתנהגים, ולראות שבנך אינו חריג משום בחינה. ובכל זאת, למרות ההבנה, יש לכם תפקיד חשוב מאד בהקניית הרגלים וכללי 'עשה' ו'אל תעשה' (הידועים בשם הנפוץ - "גבולות"). אין להרשות לילד להכות את הוריו בשום גיל, ואין לאפשר לו לשבור חפצים בכוונה. חשוב להתאים את הסביבה לנוכחותם של ילדים קטנים, ולעזור להם להשתלב בסביבתם מבלי להרגיש נזופים כל הזמן. אני מציעה לך מאד לפנות להדרכת הורים קצרה אצל פסיכולוג ילדים מנוסה, שיוכל לסייע לך בהכוונה מעשית בנושא. את מוזמנת לדפדף לאחור בפורום זה, ולקרוא עוד על דרכים להקניית גבולות לילדים בגיל הרך. כתבתי על כך הרבה מאד בשנתיים האחרונות. בהצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים