ילד בן 6 עם סף תסכול נמוך ו"פרפקציוניזם"

שלום אני מעוניינת להתייעץ אתכם על בעיה שמלווה אותנו מזה כמה שנים עם בננו הבכור בן ה-6 וחצי (יש לנו בן נוסף בן 3 וחצי). הבן שלנו החל כיתה א' השנה, ומאז ומעולם היה רגיש, ובעל סף תסכול נמוך יחסית במקביל לצורך להצליח בכל דבר/להיות ראשון... למשל, כמישהו מבני המשפחה משחק איתו משחק תחרותי, והוא לא מנצח- הוא מתפרץ בבכי ו"שובר את הכלים". (כמובן שמראש אנחנו מפסידים "בכוונה" כי אנחנו יודעים מה יקרה אם ננצח...) אותו דבר לגבי חוג כדורסל- אם הוא לא מצליח משימה כלשהי שהמאמן נותן (למשל, לא מצליח לקלוע לסל כשיש תחרות בינו ובין ילד נוסף)- הוא יכול לפרוץ בבכי. (אגב לגבי החוג אנחנו מתלבטים אם להפסיק לשלוח אותו פשוט כי "לא חייבים חוג בגיל 6", או להמשיך כדי שילמד להתמודד בדרך מובנית וחיובית יחסית כי המאמן נפלא). אמרנו לו ש"לפעמים מנצחים ולפעמים מפסידים", ואנחנו מנסים לשדר לו שאנחנו מבינים את ההרגשה שלו וכו' (כמו שאומרים "בספרים"...)- אבל זה לא עוזר, והתגובה חוזרת שוב ושוב. זה נראה שהוא פשוט לא שולט בתגובה שלו. ויש בזה גם משהו קצת לא נעים, (אני מודה), כשיש אנשים נוספים בסביבה שצופים ב"סצינה" שהוא עושה... אני יודעת שזו תגובה נפוצה אצל ילדים קטנים, אבל אני מסתכלת מסביב ונראה לי שהתגובה שלו קצת קיצונית יחסית לגיל שלו. רציתי לשאול אתכם אם זה קשור לגיל וזה יעבור...? או שצריך ללכת איתו לטיפול? ומה אפשר לעשות בינתיים כשנתקלים בתגובות הללו בבית?