התמכרות למים

שלום ליאת, בעבר כתבתי לך שהבן שלי (אז בן שנה וחצי בערך) שותה מים בצורה מוגזמת שעוררה אצלי חשד שמדובר במשהו רגשי. חששתי מהרעלת מים (הרופא אמר שזה מה שעלול לקרות ולהגביל אותו לשתייה רק בארוחות) ולכן זה הטריד אותי. אמרת לי שאת לא ממליצה להגביל בשתייה בארצנו החמה ואכן לא הגבלתי אותו על אף הכמויות הגדולות, מה גם שהיה קיץ. הכמויות נרגעו מעט אך לאחרונה הוא החל שוב להצמד לבקבוק בצורה קיצונית, לבקש מים הרבה פעמים ביום, לגמור בקבוק ולבקש למלא אותו מחדש, כמו בבית כך גם בגן. אני רוצה לציין שאחותו התינוקת מתחילה לגדול ובכל פעם שמישהו מבני המשפחה מחזיק אותה או מתעסק איתה בנוכחותו, הוא מבקש מים וכך במצבים נוספים של מצוקה רגשית. בנוסף, אחרי שהוא ישן איתנו שנתיים באותו חדר (וגם עם אחותו בת ה - 3 חודשים), עברנו דירה זה עתה ולראשונה הוא ישן בחדר נפרד מאיתנו (יחד עם אחותו). הבקשה למים חוזרת גם באמצע הלילה, הוא שותה כמויות גדולות מאוד, צריך להחליף לו הרבה חיתולים, המכנסיים נרטבים לעיתים וגם הסדין ומלבד אי הנוחות ואני חוששת שיהיה קשה לגמול אותו מחיתול בעתיד. אגב, כל הנ"ל רלוונטיים גם למוצץ - כשהוא כועס או נסער או עייף הוא מבקש מוצץ וגם באמצע הלילה. הוא גמול מדייסה כבר שלושה-ארבעה חודשים, גמילה קלה מאוד. מה עושים? איך גומלים אותו ממים? ומתי נכון לעשות את זה עם כל השינויים שעוברים עליו?

שלום, זכורה לי פנייתך הקודמת, אך לא זכור לי אם ציינת שעברתם בדיקות רפואיות כדי לשלול בעיה פיזיולוגית(למשל רמות סוכר גבוהות). אני מניחה שהכל בסדר אם רופא היה מעורב בעניין. בכל מקרה, בהיעדר בעיה רפואית, בנך הפך - כנראה - את בקבוק המים לחפץ מעבר בעל סגולות מנחמות, וככזה, הוא מקבל חשיבות גדולה כרגע. אני לא מרגישה דאגה מול התאור שלך, אך אם את מאד מוטרדת, תוכלי לנסות ליצור הפרדה בין הפעולה המרגיעה של היניקה מהבקבוק לבין שתיית המים. כלומר - הרשי לו להשתמש במוצץ כמה שירצה, ואת המים הגישי לו רק בכוס. ספרי אם זה מצליח. בהצלחה ליאת