פחד בהצגות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

01/12/2010 | 13:40 | מאת: שיר

בתי, כיום בת 4 ועדיין מסרבת בתוקף ללכת להצגות. בגיל שנתיים לקחתי אותה בפעם הראשונה להצגת ילדים והיא פחדה מאד, לטענתה היה רעש חזק במשך רב ההצגה בילינו בחוץ בעיקר בשירותים (היה לה כל הזמן פיפי) פעם שניה שניסיתי לקחת אותה להצגה היה בגיל 3 אפילו עם חבר... אבל גם אז פחדה וביקשה ללכת הביתה. אני כבר לא לוקחת אותה אבל עדיין כשאני מציעה לה היא ממש מסרבת ואומרת שיש רעש חזק והיא לא רוצה ללכת. האם להתעקש? מה אפשר לעשות כדי לשכנע אותה ללכת??

01/12/2010 | 17:27 | מאת: ענת/אמא

לא. לא לשכנע. לעשות רק מה שהיא רוצה, מה שהיא אוהבת (כן, כמו השיר של גלי עטרי) לא לדחוף לשום מקום. את לוקחת אותי 18 שנים אחורנית. בני היה ממש אותו הדבר. פחד מימי הולדת. פחד מתמונות של ליצנים פחד משואב אבק פחד מפתיחת תריס בגן (כן, הגננת היתה צריכה לפתוח תריס הרבה לפני שהוא מגיע....) ועוד ועוד. היום הוא בחור כארז. התגייס לאחת הסיירות המובחרות ביותר בצהל. יודע בדיוק מה הוא רוצה (והוא מכוון הכי גבוה.....האמיני לי) עיזבי. תני לה שקט. החיים קשים גם ככה. אם בתי או בני בגיל הזה, היתה מבקשת פיפי כל דקה , הייתי מבינה שמשהו פה לא מתאים , לוקחת אותה הביתה ושוכחת מהצגות. . לא מזכירה אפילו הצגה עד שהיא תבוא לבקש גם אם יהיה בעוד עשר שנים.

02/12/2010 | 00:11 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום שיר, לא יכולתי לכתוב משהו טוב יותר ממה שכתבה לך ענת. יפה ומרגש, ונכון כל כך. גם אני מכירה אישית כמה לוחמי עלית, שבעברם לא יכלו להתמודד עם מות אמו של במבי, עם המנגנת בגן, ועם סופת רעמים קונבנציונלית. זה יעבור. ההצגות יחכו. וותרי על הכרטיסים לפסטיגל, וברכי על חנוכה שקט בחיק המשפחה. הרבה אור! (ותודה לענת) ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים