חיקוי חיות טרף

בני, בן 6 אוהב חיות מאוד, במיוחד חיות טרף. לכל תקופה יש את החיה הכי "מאוהב" בה עד כדי שהוא מחקה תנועות , הליכה וצורת אוכל , בהתחלה זה היה אריה בעקבות סרט מלך האריות ואחר כך קרישים והרשימה מתארכת עד שהגענו לדינוזאורים. בכל מקום וזמן שניתן הוא מחקה דינוזאור "הטיראנוסוראס" - הוא מכיר את רובם, בשמות ובסוג האוכל. גם תיק בית הספר צריך לכלול ציור של דינוזאור. הדבר מציק לי כי הוא מפספס את המשחקים החברתיים "האיונשיים" כשהוא משחק דינוזאור ושהרבה אמהות לא מרשות לבניהם לשחק עם "חיה" , ולא כל הילדים מבינים את סוג המשחק הזה. השאלה שלי היא האם זה טבעי לגיל שלו? ואם כן מתי זה ילך וידאך? ואם לא האם יש צורך בהתערבות פסיכולוגית? יש לציין שהבן שלי הוא מאוד עצבני וסף הלחץ אצלו נמוך ... ותודה מראש נעמה

שלום נעמה, המשחק הדמיוני בחיות, כשלעצמו, אינו מדאיג, אלא אם נלוות אליו חריגויות נוספות, כמו קושי ביצירת קשר עין, קושי ביצירת אינטראקציה הדדית ותקשורת עם ילדים בני גילו, וקשיי תפקוד בתחומים נוספים בחייו. אני מציעה להתייעץ עם המורה שלו, ולברר האם היא מבחינה במוזרות או חריגות כלשהי. במקביל, הזמיני חברים שלו הביתה, ונסי להתחקות אחר טיב יחסי הגומלין בינו לבינם. האם הוא מסוגל גם למשחקים נוספים? האם הילד האורח נשאר מחוץ למשחק הדינוזאור, או מצטרף אליו בשמחה? אם התצפיות שלך יעוררו בך דאגה או אי שקט, פני להתייעצות כדי להירגע. בברכה ליאת

שלום ליאת, אני גננת במקצועי. בגן שלי ישנו ילד כמעט בן 3 שגם הוא מחקה חיות טרף, בעיקר אריה. במשך כל היום הוא שואג, קופץ, משתולל ואינו מקשיב. בנוסף, כשאני רוצה לרכז אותו אני מבקשת בנעימות שיסכל לי בעיניים והוא מאוד מתקשה. כמעט תמיד הוא סוחף ילדים לנהוג כמוהו- והדבר מקשה על התנהלות נורמאלית בגן. כיצד ניתן לטפל וכיצד מדברים על הנושא עם ההורים בלי לפגוע בהם (זהו ילד בכור)? אשמח לתשובתך ולהפנייה לקריאת מאמרים נוספים בנושא. תודה רבה.