כסיסת ציפורניים

שלום, אני כוססת ציפורניים מהילדות, כלומר מאז שאני זוכרת את עצמי. מה יכולה להיות הסיבה לכסיסה כרונית של הציפורניים מגיל ילדות? איך ניתן להיגמל מכך? לא הייתי רוצה להופיע ביום חתונתי עם ציפורניים של ילדה בת חמש. האם מדובר כאן בקיבעון רגשי מהילדות? כמו כן לא הייתי רוצה שילדיי יחקו את ההתנהגות הזו. מה הסיבה הרגשית לכך?

שלום לך כוססת, כסיסת ציפורניים בילדות מופיעה כביטוי של מצוקה, לחץ או חרדה, והיא עלולה - כמו שאת רואה - להתמיד אל מעבר לשנות הילדות, תוך שהיא הופכת להתנהגות כמו-כפייתית שקשה להיגמל ממנה. הטיפול בכסיסה, כמו בהפרעות אחרות הקשורות לשליטה באימפולס, יהיה קוגניטיבי התנהגותי, או כזה המשתמש בטכניקות של היפנוזה, דמיון מודרך וכד', יש, כמובן, את האמצעים ה'עממיים' יותר, כגון מריחת חומר מר על הציפורניים (שבעיני מתאים רק כשמדובר במבוגרים),מעיכת "כדור עצבים" (או כל דרך אחרת להעסיק את הידיים והאצבעות כתחליף לכסיסה) או הדבקת/בניית ציפורניים מלאכותיות, שזה מה שתוכלי לעשות גם לכבוד חתונתך. אשר לילדייך, חשוב שתדעי שיש סברה לפיה לכסיסת ציפורניים יש היבט תורשתי, ולכן רצוי למקד את מאמצי הגמילה מוקדם ככל האפשר. בינתיים, מוטב להתמקד בך, לפחות עד שייוולדו הילדים, ולעשות הכל כדי להגיע לחתונתך מצויידת בציפורניים לתפארת. שיהיה במזל טוב ליאת