עצה לילדות להורים גרושים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

17/11/2010 | 10:41 | מאת: נעה

שלום אני אם לשתי ילדות מקסימות בנות 7.5 ו 3 , אנחנו גרושים כבר 8 חודשים. לאחרונה התגלו אצל בתי הבכורה קשיים, יש ירידה בתיאבון , חוסר רצון ללכת לביה"ס בכל מיני תירוצים , נכיר שהיא תלמידה מצטיינת , אהובה וברורכת חברים, ילדה מדהימה , חמה מלאת שמחת חיים , אינטילגנטית , שלאחרונה מאוד עצובה, אני מבינה שזה חלק מהתהליך ומרעיפה עליה אהבה ותשומת לב אך עדיין שומרת על המסגרת והגבולות דבר שחשוב בעיני , איך ניתן להקל על כאבה? כמו כן בתי הצעירה לא מוכנה להגמל מחיתולים, אני שמה לב כי פרידה זה דבר שקשה לה , היא מאוד חכמה, ושולטת , כשהיא עושה את צרכיה מבקשת מיד שיחליפו לה , אך אינה מוכנה לשתף פעולה , היא גם ילדה מקסימה, חכמה, ברוכה וחמה . איך ניתן להביא אותה לידי שיתוף פעולה ? חשוב לי לציין כי הן רואות את אביהן לפי הסדרי הראייה, אני מעודדת את הקשר , וברור לי שחשוב שיהיה חלק מחייהן , אך לעיתים עומדת באמצע בכל מיני חילוקי דעות ביניהם ורציתי לדעת איך להתנהג במצבים הללו?אצלו אין גבולות , מה שהן רוצות יהיה וזה מעמיד אותי לעיתים בבעייה כי אני מחנכת אותן בדרך מסויימת ובאיזשהו מקום מרגישה שהוא הורס את מה שאני בונה (לדוגמא בכל מפגש ביניהם הוא קונה מתנות בקניון ולי זה נראה מיותר כי אחרי 5 דקות בבית אין לא רואות את זה ) וזה הפך להיות הרגל העיקר לקנות ואני מחנכת אותן להעריך דברים , קונה ומפנקת אך בגבולות ולא בגלל שאני לא יכולה ... תודה על ההקשבה נעה

לקריאה נוספת והעמקה
19/11/2010 | 00:23 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום נועה, לצערי, השאלות שאת שואלת כאן גדולות ורחבות מכדי לקבל מענה בפורום אינטרנטי. גירושין הם אירוע משמעותי ועצום בחייהם של ילדים קטנים, והשפעתם המכאיבה יכולה להימשך גם זמן רב לאחר הגירושין עצמם. באופן כללי, ילדי גירושין נמצאים בקבוצת סיכון לפתח קשיים רגשיים, וכדאי לזכור זאת, ולעקוב בהתמדה אחרי התפקוד שלהם. אני חושבת שמה שאת עושה, כלומר, מתן תשומת לב רבה, חמימות ואהבה, לצד גבולות ברורים מאד, זה הדבר המתבקש, גם אם אינו יכול למנוע לגמרי את הכאב הבלתי נמנע. אם את מרגישה או חושבת שמה שאת עושה אינו מספיק, לא יזיק להתייעץ עם פסיכולוג ילדים, שיוכל להנחות אתכם כיצד לסייע לבנות, ולרכך עבורן את המשבר. בעניין הבדלי הגישות החינוכיות בינך לבין בעלך, אני מציעה לדבוק בדרך שלך, ולא להיכנס למאבקים בעניין זה. ילדים יודעים בדר"כ עם מי אפשר ועם מי אי אפשר להתחכם, וקשה להניח שהתנהגותו של האב תקלקל את החינוך שלך. המשיכי בדרכך, ונסי להגיע להידברות ידידותית ככל האפשר עם האב, גם כי בדרך זו את מצמצמת את הפגיעה בבנות. ממליצה לך בחום על פנייה להדרכת הורים קצרה. סוף שבוע נעים ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים