מריבות בין אחים

ליאת שלום רב, יש לי שולשה בנים, הבכור בן 6 יליד נובמבר , נשאר שנה שניה בגן חובה ותאומים בני 3. הבעיה העיקרית שלי היא עם התנהגות הבכור כלפי אחיו. הם מאוד אוהבים אותו, פשוט מעריצים וסוגדים לו באופן מדהים, מנסים לחכות את התנהגותו, לבושו ואת כל מהלכיו. הוא לעומתם מתנהג אליהם בחוסר כבוד, כאילו הם שק החבטות שלו. מרביץ להם , מציק להם, חוטף מהם צעצועים וכל המשתמע בכך. הם תמיד ידאגו שהוא יקבל כל דבר שנותנים ומחלקים להם והוא לעומתם רכושני מאוד לפרטיות שלו ולא מוכן לשתף אותם בשום פעילות ולא חולק עימם דבר. התנהגותו מתבטאת בדרך בה ציינתי כלפי שניהם באותה המידה וזה הופך את התנהלות הבית כל אחר הצהריים לבלתי נסבלת כאשר שלושתם ביחד. הוא מודע להתנהגותו וכששואלים אותו מדוע הוא מתנהג כך הוא עונה שהם מציקים לו..., אני מרגישה שכל הזמן הוא "עושה דווקא כיוון שהוא מחפש תשומת לב, אך חשוב לי לציין שהוא מקבל תשומת לב רבה, אני דואגת מידי פעם לבלות עימו לבד בכדי שיהיה לו זמן איכות. הוא מתנהג בצורה כזו גם כאשר בעלי נמצא עימם לבד וגם כאשר אנו מבלים כל המשפחה ביחד. אשמח לעצתך המהירה, מה אני ובעלי יכולים לעשות בכדי לשנות מצב זה. תודה מראש.אורלי

שלום אורלי, קנאת אחים היא סוגיה מוכרת ונפוצה, גם אם לכאורה אין אנו מוצאים לה הצדקה. נוכחותו של אח צעיר יותר נחווית לעיתים קרובות כניכוי בלתי נמנע מסך תשומת הלב של ההורים, וכשמדובר בתאומים, נדמה שהקנאה מוכפלת בשניים. אני מציעה לא לנסות להיאבק בזה, או לכעוס על הילד הגדול בגלל "שאין לו סיבה לקנא", ובמקום זאת, לנסות להבין לליבו ולהכיר בתחושותיו. אין להרשות לו להרביץ או להתנהג בתוקפנות לאחיו הקטנים, אך בה במידה אני מציעה לוותר על הרעיון לפיו עליו לאהוב אותם בכל מחיר או לוותר להם בגלל גילם. נסו לכבד את רגשותיו, ולחלץ אותו מה'נישה' של הילד הרע. אם תקראי שוב את הדברים שלך, תוכלי לראות בנקל עד כמה התיאור שלך חד-צדדי, ומבהיר חד משמעית מי הטובים ומי לא. האם אפשר להציג את הנעשה במשפחה שלכם באופן פחות שיפוטי ויותר סלחני? אולי אם את תראי את הדברים באור רך יותר, תתפוגג חלק מהעויינות שלו כלפיהם וכלפיכם. בהצלחה ליאת