התייעצות חשובה מאד

התייעצות חשובה מאד!! אני בת 25 ומדובר באחותי, בית הורי הוא בית קשה מאד - ואני סבלתי בילדותי מאמא שלא מתפקדת כאמא, ואבא עצבני בטרוף, הרבה כעס וביקורת בבית והורים שחיים בריב מתמיד, אבא אומר משהו מיד אמא אומרת הפוך ולהפך - זה ממש על קצה המזלג. בעקבות רגישותי הרבה פיתחתי הפרעת אכילה קשה שאני סובלת מממנה עד עצם היום הזה ואני חושבת שלמתח בבית יש חלק ניכר במחלתי...(ואני לא באה בשביל להאשים) ולעצם השאלה - יש לי אח בן 9 שאני מזהה אצלו קשיים רגשיים ניכרים המתפתחים אצלו כמו עצב תמידי, סף תסכול נמוך, קשיי התארגנות ניכרים (כמו שינה מאוחרת וכו') ואף בטויים סומטיים כמו כאבי בטן בלתי פוסקים וכו' הורי מסרבים ללכת לטיפול בעצמם, ואף מתכחשים לבעיותיו ומסרבים לשלחו לטיפול, מה אני יכולה לעשות כדי להצילו -פשוטו כמשמעו? בבקשה עני לי כי הוא חשוב לי מאד תודה מראש

שירה שלום, מאוד נגע לליבי דאגתך לאחיך. אכן צריך לבדוק ממה נובעים קשייו , אך יש כאן מורכבות, מכיוון שאת אינך האפוטרופוסית שלו אלא הורייך, והם אלו שצריכים לתת את הסכמתם לטיפול בגיל זה. לכן צריך לשוחח עימם שוב, ולהסביר את המחיר שבנם משלם (לטוב ולרע). אם התופעות הללו מופיעות בביה"ס, ניתן לפנות לצוות ביה"ס, שיעזור בהדרכה והכוונה להורייך. את כאבי הבטן, כדאי לבדוק אצל רופא על-מנת לשלול בעיה רפואית. בדרך אגב, אני מקווה שאת דואגת לעצמך כמו שאת דואגת לאחיך. לימים טובים שירלי

שלום שירה, נדמה לי שכבר דיברנו בעבר (אם לא - אני מתנצלת). אני מצטרפת להמלצותיה של שירלי, ומפצירה בך לעשות כל מאמץ לטפל בעצמך, ולתת לעצמך הזדמנות לחיים בריאים ומלאי משמעות. אשר לאחיך, תוכלי לעזור לו בעצם נוכחותך התומכת, קרבתך, ההקשבה והחמימות שלך. כמו שאת ודאי יודעת, אי אפשר לטפל בקטין ללא הסכמת הוריו, אלא בהוראת בית משפט. מניסיוני אוכל לומר לך, שמטופלים בוגרים לא מעטים המגוללים סיפורי ילדות מאד קשים, זוכרים ומוקירים דמויות מיטיבות שהפציעו בחייהם, וזרעו בהם תקווה ונחמה. מקווה שתצליחו, שניכם, להתגבר על הקשיים ולצמוח לקראת חיים טובים יותר ובריאים. בהצלחה ליאת