התמכרות לחפץ מעבר

שלום רב, בתי בת שנה וחודש קשורה מאוד מאז הלידה שלה לשמיכה מסוימת. היא חייבת לחבק וללטף אותה כדי להרדם. לאחרונה באמצע היום היא חשה צורך ללטף את השמיכה, רצה לחדר שלה ומלטפת את השמיכה ממש בתחושה של אופוריה (מגלגלת עיניים, מגרגרת וצוחקת). אני חוששת שהיא ממש מכורה לחפץ הזה, האם זה מעיד על איזו בעיה פסיכולוגית? יש לציין שלפני חודשיים התחילה משפחתון... תודה רבה!

ענת שלום, התנהגות בתך הנה נורמטיבית ומאפיינת ילדים רבים בני גילה ואף מבוגרים ממנה. השמיכה נותנת לה ביטחון ושייכות למקום נעים וטוב כמו הבית שלה. בעיקר בשלבי מעברים (מאמא למשפחתון או לגן) חשוב לאפשר לה "להתרפק" על השמיכה. אם זו אינה פוגעת בה למה לא ?? גם לנו המבוגרים יש חפצים "שהם שלנו" ושאנו אוהבים "להתכרבל" בהם (שנותנים לנו תחושת ביטחון ושל "בית"), כך שאין לך ממה לחשוש - תני לה לגרגר ולצחוק איזו מתוקה וחמודה... שירלי

שלום ענת, ההיצמדות לאובייקט מעבר אינה מעידה על בעיה פסיכולוגית, אלא על התפתחות בריאה ונורמלית. ילדים עושים שימוש בחפצי מעבר בתקופה הקריטית בה הם עוברים ממצב של תלות מוחלטת בהורה למצב של יותר ויותר עצמאות. בדר"כ מדובר בשנת החיים השניה והשלישית, כאשר חלה התרחקות פיזית בין הפעוט לאמו, ושוב אין היא יכולה לספק לו נחמה והרגעה בכל רגע נתון. החפץ הנבחר מייצג עבור הפעוט את קרבתה המנחמת של האם, ומאפשר לו את ההכרה ההדרגתית בכך שהוא ישות נפרדת ועצמאית. הצורך של בתך במגעה הרך של השמיכה נראה מובן על רקע העובדה שזה עתה החלה את המשפחתון. הרשי לה להשתמש בה ככל שיידרש, מבלי לדאוג בשל כך. ועוד הערה חשובה - החפץ המעברי נבחר ע"י הילד, וככזה, מוטב לאפשר לו להישאר "כפי שהוא" עבור הילד. לפעמים, מתוך רצון טוב, ההורים מכבסים את השמיכה או את בובת הפרווה המסמורטטת, ובכך נוטלים מהן את כוחן המנחם והנוסך ביטחון. אני מציעה להתאפק, ולהניח לילדה ליהנות מהשמיכה שלה, עד שתחליט להיפרד ממנה מרצונה. בשמחות ליאת