הסתרת מידע ושקרים

ליאת, שלום רב. יש לנו ילד בן 12, מגיע מבית שערכים, וכבוד האדם ,ואמינות אלו דברים מהותיים מאוד. בשנה שעברה , לאחר השתלשלות דברים עם אחת המורות, הפריע בשיעורים, לא הביא את הציוד שנדרש, לא הכין שיעורים, בכיתה התבקש מאחת המורות שניצור עימה קשר. הוא מרח אותה ובסופו של דבר לא העביר את המסר. לאחר שהבנתי שמשהו עובר עליו (סיפר לי ברמזים), יצרתי קשר עם המחנכת שלו. הגענו לשיחה עימה ועם הילד היה נוכח, והסתבר שהסתיר מאיתנו את המידע תקופה די ארוכה. הענשנו אותו: לא נפגש עם חברים במשך תקופה בה בדקנו מה קורה איתו מול המורה המקצועית, משהובהר לנו שחל שיפור משמעותי, הקלנו לו בעונש. שוחחנו עימו רבות על נושא הסתרת מידע מאתנו, והבהרנו לו שמה שלא יהיה, הוא חייב להעביר לנו מסרים, גם אם הם לא נעימים. לפני מס' ימים, הפריע בכיתה, שוב אצל אחת מהמורות המקצועיות, והתבקש להעביר את מס' הנייד שלי. המורה טוענת שהעביר לה מס' שגוי. הילד עומד על שלו וטוען שהעביר לה מס' תקין, יתירה מזאת, טוענת שלא מספיק שמפריע בשיעור, גם "חשף" נתונים מהמחברת שלו בזמן הכתבה: העתקה,כן? היא "סגרה" איתו את הנושא בכך שכתב לה מכתב התנצלות... הילד לא סיפר לי על התקרית, המורה צילצלה הביתה, הוא דיבר איתה, ולא עידכן אותנו...עליתי על המקרה רק ע"י דליית המידע ממנו. אנו חשים חסרי אונים בכך שקשה לנו להאמין לו, אפילו בדברים פשוטים. לעיתים כשהוא אומר ש:אין שיעורים", אני מצליבה מידע מול חבריו מהכיתה בצורה דיפלומטית... אני יודעת שזה לא תקין, כמו כן, אני יודעת שאנו זקוקים לעזרה מקצועית....אודה לך על הכוונה...

שלום סוזן, אם תקראי שוב את מה שכתבת, תוכלי - אולי בזכות המבט ה'מרוחק' מעט - להבין מדוע בנך בוחר להסתיר מכם מידע ו'לכופף' את האמת. ילדים המאמינים שהאמת תסבך אותם בצרות, נוטים להימנע מאמירת האמת. מסתבר שגם אנחנו, המבוגרים, נוהגים באופן דומה, ומבלפים פה ושם כדי לא לקבל על הראש... כהורים הדוגלים בערכים של אמת וכבוד האדם, אל לנו לשכוח שילדינו אינם מכונות מושלמות, והם מו?עדים, לא תמיד מכינים את כל השיעורים, שוכחים מחברות מפעם לפעם, ואפילו מפריעים בשיעור לפעמים. כאשר אנחנו מגיבים לאפיזודות כאלה ביד קשה מדי, או בענישה חמורה, אנחנו מפחיתים את הסיכוי לגילוי לב ואמירת אמת אצל הילדים. כרגע, הכרזת (גם אם לא בקול רם) על בנך כעל שקרן סדרתי, ואת בולשת אחריו ומצליבה מידע כדי שהאמת לא תחמוק ממך. יכול להיות שבגישה זו תגיעי לשורש הדברים ותגלי כל פאשלה, אך את עלולה לקלקל בשל כך את יחסייך עם הילד, שיעדיף להמשיך ולהתנהל במחתרת, מתוך תחושת מרמור וכעס. בעיני זה מחיר גבוה מדי. אני מציעה לשוחח עם הילד, ולהבהיר לו שאינך אוהבת את התנהגותו בביה"ס, וגם לא את השקרים שלו, אך בשל אהבתך ורצונך לשמור על קרבה ותקשורת פתוחה עמו, את מוכנה להתחיל לסמוך עליו יותר, ולוותר על משחקי חתול ועכבר. אם את מגלה שהיה אירוע לא נעים בביה"ס, נסי להישאר רגועה, ולנקוט בדרך של שיחה והסברה על פני התפרצות זועמת או ענישה חמורה. זכרי שילד שמרגיש בטוח ומגובה בבית, מוותר על ההכרח להגן על עצמו באמצעות השקר. בהצלחה ליאת