סיפורים דימיוניים

שלום לכם ! נכדנו הוא בן 4.5 שנים. הוא ילד פעיל ומקסים אך מידי פעם הוא מספר דברים דימיוניים הבאים כחלק מהווי היום יום שלו. לדוגמה הוא מספר שהם היו בטיול בחוץ-לארץ ואביב נשאר בחול. כמובן שהם לא היו בחו"ל ואביב נמצא בארץ. יום אחד הוא סיפר שאביב הכניס את הראש לכוורת דבורים ונעקץ בכל גופו, והגיע לבית-חולים. כמובן זה לא נכון. הסיפורים האלה אינם מתקשרים למצייאות. 1- אבקש לדעת אם זו תופעה מקובלת וידועה ומתי היא תפסק ? 2- איך צריך להגיב כאשר הסיפורים נימשכים והוא מתעקש שאכן הם קרו במציאות ? תודה רחל

שלום רחל, ילדים קטנים (לפני גיל 6-7) מקיימים מערכת יחסים מעניינת עם עולם הדמיון והפנטזיה, ועושים בו שימוש מרתק. הסיפורים שתיארת, מעבר להיותם בדייה, יכולים לשקף סוג של 'עבודה נפשית' שעושה הילד, למשל כדרך לפרוק תוקפנות שהצטברה בו כלפי אביו. אני מציעה לא להעקש לתקן אותו, מעבר לאמירה קצרה כמו "אוי, איזה סיפור מפחיד אתה מספר כאן! אני שמחה שראיתי את אבא היום, ושהוא בריא ושלם". כך את מאפשרת לו להשיג את הפורקן דרך הסיפור, וגם מכניסה את בוחן המציאות המרגיע. בברכה ליאת