בבקשה עזרה

היי בני בן 10 חודשים . לפני חודש עברנו דירה ומאז לא מוכן לישון במיטתו. גם בעגלה הוא כבר לא נרדם. יש לציין כי מגיל שלושה חודשים הוא ישן בחדרו במיטתו. הוא בוכה בהיסטריה גם אם אני בחדרו מנסה להרגיע אותו. המקום היחידי בו הוא נירדם זה כמובן במיטתנו. גם כשהוא נרדם הוא בוכה מתוך שינה בהיסטריה ובבוקר כאילו לא היה כלום אנחנו כבר עייפים ומותשים מה אני צריכה לעשות? במה אני טועה? ומהי שיטת חמש הדקות המפורסמת? אודה על תשובתך ... אמא עייפה

שלום לך אביטל ברכות על מעבר הדירה. בנך אומנם רק בן 10 חודשים אך הוא בהחלט מרגיש, רואה ומבין שיש כאן משהו חדש.מצד אחד נראה כי ילדך נמצא בשלב שהוא מבין שאמא ואבא הם דבר נפרד ממנו וכמו כל תינוק הוא לא כל כך מרוצה מכך. תינוק בן 10 חודשים כבר מבין שאבא ואמא עוזבים אותו והוא גם כבר יודע מה יחזיר אותם- הבכי!כמו כן יתכן והמעבר לבית החדש מגביר את תגובותיו כי המקום עדין זר לו. יתכן ובנך לא מרגיש עדיין כל כך בטוח במקום החדש. אני מציעה לך לנסות לבלות איתו בחדרו. כלומר בזמן הערות לשבת ולשחק איתו בחדר עצמו. יתכן וזה יעזור לו להרגיש קצת יותר בטוח במקום החדש. אני מציעה להמשיך להשכיבו במיטתו ולא להיתפתות להשכיבו במיטתכם ,רק כדי לקבל קצת שקט, כי אתם עלולים למצוא את עצמכם במערבולת חדשה. היו איתו בזמן ההרדמות, אך אל תשחקו או תדברו איתו בזמן זה אלא פשוט היו שם, שימו עליו יד מרגיעה וגלו סבלנות. לגבי שיטת חמש הדקות- לי אישית מאוד קשה איתה ואני לא חושבת שהיא מתאימה לגיל 10 חודשים. אבל זו דעתי האישית בלבד. שיהיה לילה שקט אריאלה

שלום אביטל, אני מסכימה ומחזקת את דבריה של אריאלה, שייעצה לך כיצד לחבב על בנך את חדרו החדש. חודש ימים זה לא מעט זמן, ואפשר לצפות שלאחר פרק זמן זה כבר יש מידה של הסתגלות. לא ברור איך התחילה ה'לינה משותפת', אך ברור שזה לא היה רעיון של התינוק. את יודעת, בבתים בהם מיטת ההורים אינה אופציה, זה פשוט לא קורה. לפעמים, אנחנו מקדימים את הילדים, ומעניקים להם 'פיצוי' או צ'ופרים עוד *לפני* שנוצר באמת משבר, ויכול להיות שזה מה שקרה אצלכם. יכול להיות שמיהרתם לפרש את הבכי שלפני השינה כ"משבר מעבר", ולהציע את הקן החמים שלכם כתרופת פלא למצב החירום. כדאי לזכור שתינוקות שעדיין אינם מדברים פורקים מתח באמצעות בכי (לפעמים זו מטרתו של בכי ממושך), מאחר ואין להם הרבה אפיקי ביטוי אחרים. הבנה זו הולידה כל מיני שיטות המאמינות שאפשר לתת לילד לבכות לבדו עד שיירגע כך וכך דקות. גם אני, כמו אריאלה, מתנגדת לרעיונות הללו, ומציעה - במקום למדוד לתינוק זמנים - פשוט לשהות לצידו בחדרו עד שירגע, וילמד ששם מקומו בלילה, ושם עליו להירדם ולהישאר עד הבוקר. הנוכחות השקטה והמרגיעה שלכם בחדרו חשובה, ולכן אני מציעה לדאוג שיהיה בחדר מזרון נוח או כורסא/שטיח, עליהם תוכלו לבלות זמן מה, עד שהילד ייכנס חזרה למסלול. עלול להיות מעט תובעני בתחילה, אך עובד בסופו של דבר. בהצלחה ליאת