בת שנה מפחדת בלילה

בתי בת השנה וחמש החלה לפחד בצורה מאוד קיצונית משינה בלילה בחדרה. בעבר היא היתה נרדמת עם מוסיקה לבדה ומשם זה עבר לכך שהיא רוצה שנשב לידה ונשיר לה ואילו היום היא לא מוכנה שנעזוב לרגע את חדרה כשהיא הולכת לישון. זה מלווה בצרחות אימה וגם בהקאות יזומות שלה. לאחרונה אני ובעלי חולקים משמרות של שינה בחדרה מתוך כוונה להשיב לה את תחושת הביטחון. יש לציין שמעולם לא ישנה לילה שלם בלי להתעורר ורוב הלילות היא מתעוררת כ-4-5 פעמים. (זאת גם הסיבה שהחלטנו לישון בחדרה). ההתעוררויות הליליות אמנם פחתו מאז שאנחנו ישנים איתה אבל הבכי והאימה שמלווים את ההרדמות שלה רק מחריפים. זה מגיע למצב שברגע שהיא במיטתה היא לא מפסיקה עד שמישהו נמצא לידה. אנחנו די מוטרדים מהתנהגותה הקיצונית. מה כדאי לעשות??

שלום רב, לא בטוח שמה שאת מתארת הוא בהכרח "פחד משינה לבד בחדר". בעיני, זה נשמע יותר כמו הרגלי שינה בעייתיים, וצורך בנוכחות שלכם, המקבל מענה דרך הבכי הלילי. אני ממליצה להמשיך לישון בחדרה, אך לצמצם למינימום את האינטראקציות עמה בזמן היקיצות. את השירים, הדיבורים והחיבוקים יש להשאיר לטקס ההשכבה בערב, ובלילה להסתפק בנוכחות קרובה, כדי שלא יתפתחו 'רווחים' משניים מהיקיצות. גם בזמן ההשכבה, רצוי להסתפק בטקס קצר (שיר, סיפור, חיבוק ונשיקה), ואז - ישיבה דמומה לצידה, המשדרת מסר ברור של "נגמר היום, עכשיו לא משחקים אלא הולכים לישון". בהצלחה ליאת