לגבי שאלה קודמת על ביתי בת ה- 4.5

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

05/01/2009 | 08:56 | מאת: אור

ליאת שלום, קודם כל אני מאוד מודה לך על תשובתך המהירה. אני די מתלבטת, חוששת, מתחבטת ובייחוד לאור העובדה שהמטפלת אומרת משהו שאיני בטוחה בו. אני רק רוצה לחדד- היא מצידה טוענת שהעבודה שנעשתה סביב זה בקונסטלציה המשפחתית היתה לא תקינה..מיד הרחקנו אותה מהילד, הילד הפך להיות מחוץ לתמונה במשפחה, יכול להיות שמדברים לידה עליו והיא טוענת שכל ההתנהלות הזו רק מנפחת וגורמת לה לתפוס את המקרה בפרופורציות גדלות מידי. היא טוענת שהוא בסה"כ ילד (בן 14) ושהיא עלולה לחשוב במקרה שתעשה משהו רע שתהפוך גם למוקצה, יכול לגרום לה לפחד לעשות משהו רע, כדי שלא יקרה לה כך גם והיא טוענת שאם אנו חוסמים אותה ממנו- אנו לא מאפשרים לה להתמודד עם המקרה. היא מציינת גם שאינה מדברת עליו אלא רק על מה שמסביב. יש לה תחושה שאם נפגיש היא תוכל להתעמת עם מה שכואב לה אולי. אני מפחדת שזה יכניס אותה לתסביך, שילחיץ אותה בייחוד לאור העובהדה שלא אהיה לצידה שם. היא טוענת שהעבודה מן השורש לא נעשתה שם והחסימה הזו ביניהם רק מגבירה את העמימות ויכולה לגרום לדברים לא טובים. היא טוענת שכדאי שתראה אותו באירועים גדולים. אני לא מרגישה כך. גם אם העבודה נעשתה לא כראוי, היא עדיין בטיפול. אני לא בטוחה שאני צריכה להפגיש אותה פיזית כדי שתתמודד. את חושבת שהחסימה הזו ביניהם לא טובה? אני גם חוששת מתגובותיו אליה. אמה שחשוב לי במיוחד זה לדעת שלא אפגע בה אם הטיפול ההתחלתי לא היה תקין- שלא אפגע בה אם אנחנו ממשיכים לא להפגיש ביניהם במכוון ובקיצוניות. אני אומרת לה שאיני רוצה שתראה אותו כי א ני שמרת עליה. אני מעורערת מדבריה, אנא חזקי אותי. אני מודה לך ויום מקסים.

לקריאה נוספת והעמקה
05/01/2009 | 11:29 | מאת: ליאת מנדלבאום

בוקר טוב אור, מזכירה שוב שהמידע שבידי מועט מדי. איני יודעת מהו טיב הפגיעה שנפגעה בתך, ולכן אשיב באופן כללי. מדובר בתקיפה/הטרדה מינית שנעשתה בין שני קטינים, ולכן הטיפול חייב להביא בחשבון את שניהם. שניהם צריכים עזרה בה במידה. עזרה כזו, לפחות לאמונתי, חייבת להיעשות ע"י גורמים מקצועיים, שיוכלו להביא בחשבון את מלוא ההשפעות על שני הצדדים, איני יודעת מהו טיפול "בקונסטלציה משפחתית", אך הניסיון העצוב מלמד שקיימת נטייה לסלחנות, התעלמות ואפילו השתקה של כל מה שמריח רע. אני מסכימה עם המטפלת לגבי הצורך בטיפול שורש, אך לא משוכנעת שיש לאפשר לה להתראות עם הנער כאילו שלא קרה שם כלום. שאלת הפרופורציות היא שאלה מהותית, אך כדי להביע דעה בנושא חשוב להכיר מקרוב את הפרטים. בברכה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים