מנוחת צהריים

שלום ליאת, יש לי ילד בן 4 עוד חודש ואנחנו משפחה חד-הורית. בגן החדש הוא לא נח צהריים. אין שום בעיה עם זה, הוא מחזיק מעמד עד הערב ובשעה 20:30 כבר "אין עם מי לדבר" עד הבוקר, שזה מעולה. הבעיה היא אחרת: בשישבת ובחגים. אני חייבת לנוח בצהריים, כי אם לא, קשה לי מאוד לתפקד, בעיקר כשהוא נמצא בבית ולמשך כל השישבת/חג אני צריכה להיות "קצין הבידור" שלו, כי אין גן, ועם כל הכיף זה גם מתיש. ניסיתי להסביר לו שהוא לא חייב לנוח צהריים אם הוא רוצה, הוא יכול להמשיך לשחק, אבל "אמא עכשיו נחה". בהתחלה הוא היה רוצה "לנוח איתי במיטה", אבל זה לא היה רעיון כל-כך מוצלח, כי הוא לא "יודע" לנוח איתי במיטה: כל הזמן מסתובב, קופץ, דופק בקיר, מטפס לי על הגב, כל הזמן "אמא, אמא, אמא", אז הסברתי לו שמהיום הוא כבר לא ינוח איתי ביחד, כי זה לא נעים לי ואני אוהבת לנוח לבד במיטה שלי, יש לו מיטה שלו וכל אחד ישן במיטה שלו. הוא בהתחלה צרח והתנגד, אבל לא עזר לו. בסוף הסכמנו שהוא ינוח על הספה. יש פעמים שהוא באמת הולך לנוח, אבל בפעמים שלא, הוא ממש מפריע לי. הוא מבין ש"אמא נחה ולא להפריע", אבל בפועל כמובן זה לא תמיד קורה. בתקופה הזו של החגים ממש התחרפנתי וזה הגיע כבר לעימותים די רציניים איתו. השאלה שלי האם באמת הדרישות שלי ממנו לא מוגזמות מדי. הוא בסך הכל בן 4. אמנם הוא יודע להעסיק את עצמו יפה לבד ולפעמים אכן עושה את זה, אבל מה לעשות במקרים שלא? שאני רוצה לנוח והוא פשוט מפריע (לא נעים לי להגיד)? אין לי זכות לקצת שקט? תודה ושבת שלום, אמא

שלום לך, הצורך שלך במנוחה לגמרי מובן וטבעי, דווקא בשל העובדה שאת מתפקדת כהורה יחיד. עם זאת, לא כל הילדים בגיל ארבע מסוגלים להישאר לבדם ולהעסיק את עצמם ללא נוכחותו של מבוגר. לפעמים, אין ברירה אלא להתפשר, והפשרה במקרה שלכם היא מנוחה משותפת או לפחות נוכחות שקטה שלו לצידך (למשל סרט וידאו שיוכל לראות בשקט, אולי עם אוזניות, בזמן שאת ישנה), או בייביסיטר שתהיה איתו בזמן שאת מוכרחה לנוח. כמובן שהמטרה הסופית היא שתוכלי לישון בעודו משחק לבדו, אך כדי שזה יקרה, יש צורך לתרגל אותו במשכי זמן קצרים יותר, בהם הוא מעסיק את עצמו בלעדייך. זה חלק מתביעה לגיטימית לגמרי, בעיני, וחשוב לעמוד על כך. התחשבות ושיתוף פעולה הן חלק ממיומנויות יסודיות שכל ילד חייב ללמוד במסגרת המשפחה, ותפקידנו כהורים לתת לילד את ההזדמנות לכך. אני מעודדת אותך להמשיך לעמוד על זכויותייך בבית, אך מזכירה לך לעשות זאת בהדרגה, ולשבח את בנך גם על הצלחות חלקיות (חצי שעה שקט זה יופי בשביל ילד בן 4), כדי לעודד אותו להמשיך. בהצלחה ליאת