עדכון

היי ליאת, בהמשך לעדכון האחרון לגבי מה שקורה ביני ובין בתי בת 4. ציינת ובצדק שאני עושה נכון אך מתקשה להתמיד עקב הפרובוקציות שלה והדעתנות שלה... אני ובן זוגי החלטנו לתת לכולנו עוד כמה שבועות להתבונן מה קורה עם החזרה לשגרה לגן אחרי כל התקופה "המחוררת" הזו והכל כך קשה לה. בינתיים בעלי והיא נסעו לכמה ימים לסבתא הנמצאת בחו"ל, ואני מתמודדת עם כל המכלול : השקט והמנוחה מצד אחד והגעגועים מצד שני. העובדה שלא רצתה לדבר אתי כמה ימים בטלפון משם, מעט הלחיצה אותי בתחילה אך אני "עובדת על עצמי" ממקום של להבין שזו דרכה להתמודד עם המרחק,הגעגוע, המצב החדש .והנה רק לפני יומיים היא דיברה משפט וחצי אתי וסיפרה מה עשו,איזה כיף בילו ואיזה צמידים זוהרים יש לה ו "את רואה את הצמידים"?אני משתפת סתם כי אני מתרגשת וגם יודעת ששוב לא יהיה פשוט עם החזרה לשגרה . החלטנו שאם נמשיך להתקשות, נפנה להדרכה אחרי כמה שבועות כאמור,כי אני מבינה שאני זקוקה בעצמי לאיזה "מבוגר" נוסף שירגיע אותי,ישמע אותי שאני מתרגשת, כמו שכנראה את עושה כאן כשאני פונה...

שלום גלית, יופי שאת חוזרת לעדכן מפעם לפעם. אין לי ספק שבתך עושה חיים בחו"ל, ושגם את נהנית קצת מהשקט. בהחלט מגיע לך. אני חושבת שהדרכת הורים היא דבר נהדר תמיד, ואפשר לחפש גם מסגרת קבוצתית, שנותנת תחושה של הרצאה או חוג, ולאו דווקא הרגשה של משהו 'פתולוגי' או בעייתי. את, כמובן, מוזמנת להמשיך להשתמש בפורום הזה, ולהרגיש בו בבית... חג שמח ליאת