ילד שמרביץ

שלום, הנני אם חד הורית לילד בן ילד. ילד חכם, מאוד רגיש ומאוד תלותי בי (לא הולך לחברים או לסבא וסבתא בלעדי). מאוד מאוד קשור אלי. הוא ילד מאוד עקשן ומאוד אוהב להתוכח ולנהל דו שיח מדוע אני לא מרשה דבר מסויים. אני מרגישה שהוא די מנסה לשלוט בבית ויש לו משפט קבוע בפה: "אני מחליט על עצמי". כמה שזה נשמע מצחיק לשמוע משפט כזה מפה של ילד בן 5. ככה גם קשה להציב לו גבולות. מה שמפריע לי זה שאם אני לא מרשה לו דבר מה והוא מאוד כועס הוא יכול לבוא ולתת לי בעיטה או להרביץ. באותו רגע אני מאוד כועסת עליו ושולחת אותו לחדר להרגע ולחשוב על הדבר הלא יפה שהוא עשה. אחרי כמה דקות שהוא רואה שאני כועסת עליו הוא ניגש אלי בקול מתבכיין ומבקש סליחה. וכך חוזר על עצמו כל פעם שמשהו לא מוצא חן בעיניו. כמה שאני מנסה להסביר לו שאסור להרביץ לאף אחד. גם כשילד מרביץ לו בגן אני אומרת לו לגשת לגננת ולא להחזיר. די מפליא אותי שהוא מרשה לעצמו להתנהג אלי כך. היתי מעוניינת לשמוע את חוות דעתך המקצועית בנושא וכיצד אוכל לשנות את המצב. בברכה דניאלה

שלום דניאלה, ילדים (וגם מבוגרים) מרשים לעצמם להתנהג בזלזול ותוקפנות כלפי אדם אחר כשהם חשים שזה אפשרי, וכאשר אין מעליהם סכנה ממשית להינזק כתוצאה ממעשיהם. כאשר אנחנו לוקחים על עצמנו לגדל ולחנך ילדים, אנו לוקחים על עצמנו את תפקיד המבוגר האחראי, שיכתיב את כללי המותר והאסור. אם הילד שלך חושב, אומר או מרגיש ש"הוא מחליט על עצמו" הרי זה כאילו נחסכה ממנו ההזדמנות לחסות בצילו של הורה שומר ומגונן, שמחליט עבורו (לא כדי להשפילו, אלא בגלל העובדה הפשוטה שילדים בגילו לא יכולים ולא צריכים להחליט על על עצמם). מחשבה מוטעית ומפחידה זו ("אני המחליט והקובע בבית") רק מתחזקת אם את מרשה לו, בנוסף, גם להכות אותך. להרים יד או רגל על הורה זה לא "דבר לא יפה שהוא עושה", אלא מעשה חמור ואסור בשום תנאי, ואין להרשותו בכל מקרה. לכן, כאשר את כועסת עליו ומיד מתרצה מול בקשת הסליחה, את מלמדת אותו שאפשר להרביץ לך ולצאת מזה בקלות רבה ללא כל מחיר. כדי שזה ייפסק, עליו ללמוד שאם הוא אלים ותוקפני כלפייך, הוא מפסיד אותך, וייאבד (לפחות לאותו יום או לאותו ערב) את כל הצ'ופרים שאת מעניקה. מול בקשת הסליחה תוכלי להגיב ולומר "אני סולחת, אבל אני עדיין פגועה וכעוסה, וייקח לי קצת זמן להירגע. הערב נוותר על סיפור/סרט/הליכה לגינה, וננסה שוב מחר". כמובן שאין לפצותו או לפנקו למחרת, כדי שיידע שלא כדאי לו לחזור על התנהגות כה פסולה. אני ממליצה לך מאד להיעזר בהדרכת הורים, כדי לחזק את סמכותך ואת יכולתך להציב גבולות ביעילות. בהצלחה ליאת